קיצור שולחן ערוך רג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< | קיצור שולחן ערוך · סימן רג | במהדורה המנוקדת | >>

על איזה קרוב ותינוק מתאבלים
ובו ה' סעיפים:

א | ב | ג | ד | ה

(א)[עריכה]

  • על שבעה קרובים חייבים להתאבל, אביו ואמו, בנו ובתו, אחיו ואחותו בין מן האב בין מן האם, ואפלו היתה אחותו נשואה לאיש; האיש על אשתו, והאשה על בעלה.

(ב)[עריכה]

  • נוהגין שגם שאר קרובים, מראים קצת אבלות בעצמם שבוע הראשון עד אחר השבת, שאין רוחצין בחמין, ואין משנין קצת בגדיהם כמו בשאר שבת. ואין כל הקרובים שוין בזה. אם היו שני בשני, או בן-בנו או בן-בתו, לובש כל בגדי שבת, חוץ מבגד העליון. ועל חמיו וחמותו, או על אבי-אביו ואבי-אמו, וכן האשה על חמיה וחמותה, ואבי-אביה או אבי-אמה, אינן לובשין רק כתנת לבנה, והאשה גם צעיף לבן. וכן המנהג שלא לילך לבית-המרחץ, ולא לחף את הראש. גם אין לאכול חוץ לביתו לא בסעודת מצוה ולא בסעודת מרעים. ולאחר שבת, מתר בכל דבר.

(ג)[עריכה]

  • תינוק, שאינו ידוע אם כלו חדשיו אם לא, אם מת בתוך שלשים יום ואפלו ביום השלשים, אפלו גמרו שערו וצפרניו, אין קורעין עליו, ואין אוננין עליו, ואין מתאבלין עליו, משום דהוי ספק נפל. ואם מת לאחר שלשים יום ואפלו ביום שלשים ואחד קדם השעה שנולד בה – עיין חתם סופר שמג, קורעין עליו, ואוננין עליו, ומתאבלין עליו, אלא אם כן נודע בברור שהוא רק בן שמונה חדשים - דלאו בר-קימא הוא ואם ידוע בברור שהוא בן תשעה חדשים, כגון שבעל ופרש ונולד חי לתשעה חדשים גמורים, אפלו מת ביום שנולד בו, קורעין עליו, ואוננין עליו, ומתאבלין עליו.

(ד)[עריכה]

  • תאומים שמת אחד מהם תוך שלשים ואפלו ביום השלשים, והשני חי לאחר שלשים, לא אמרינן מדזה חי לאחר שלשים, גם הראשון היה בן קימא, אלא אין מתאבלין עליו.

(ה)[עריכה]

  • גר או גיורת שנתגירו עם בניהם, אין מתאבלין זה על זה, דגר שנתגיר, כקטן שנולד דמי, וקרבה שהיתה בגויותם אינה קרבה.