קיצור שולחן ערוך קנח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< | קיצור שולחן ערוך · סימן קנח | במהדורה המנוקדת | >>

דין יולדת ומפלת
ובו ד' סעיפים:

סעיף א - ב - ג - ד

(א)[עריכה]

  • יולדת, בין ילדה ולד חי, בין ולד מת, ואפילו נפל, אפילו לא ראתה דם, הרי היא טמאה טומאת לידה.
ומצד הדין, אם היה הוולד זכר, היא טמאה ז' ימים משום לידה, ואחר כך יכולה לספור ז' נקיים ותטבול. ואם היה נקבה, היא טמאה י"ד יום משום לידה, ואחר כך סופרת ז' נקיים וטובלת.
  • ויש מקומות שנוהגין שאינן טובלות תוך מ' יום לזכר ופ' יום לנקבה. ובמקום שהמנהג הזה הוא מוסכם אצל כולם, אין להקל, כי יש קצת טעם בזה, ועל כזה נאמר: "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך" (משלי א ח). אבל במדינותינו אין בזה מנהג קבוע.
ומה שיש בקצת מקומות מנהג שלא תטבול עד לאחר שישה שבועות לזכר ותשעה שבועות לנקבה וכדומה, למנהגים כאלו אין להם שום טעם, וכבר נתבטלו בקהילות קדושות על ידי גאונים זכרונם לברכה.

(ב)[עריכה]

  • יש אומרים שצריך לפרוש מאשתו ליל מ"א לזכר וליל פ"א לנקבה, מפני שאז איכא חששא שמא תראה דם, כמו בשעת וסתה. ויש חולקים, ובעל נפש יחוש לעצמו.
ואם הפילה ספק זכר ספק נקבה, יפרוש ליל מ"א וליל פ"א.

(ג)[עריכה]

  • אשה שהפילה איזה דבר, אפילו אין בו צורת ולד כלל, אלא כמו חתיכת בשר או עור וכדומה, צריכה להחמיר ולהחזיק את עצמה בטומאת לידת נקבה; או תעשה שאלת חכם, כי לפעמים יש להקל.
וכן אם הפילה ולד ואחר כך שליא, אף על פי שהוולד היה זכר, צריכה לחוש לטומאת לידת נקבה משום השליא, או תעשה שאלת חכם.

(ד)[עריכה]

  • אשה שברור לה שאינה מעוברת, וטבלה לבעלה, ובתוך מ' יום הפילה, אינה חוששת ללידה, כי אין הוולד נוצר בפחות ממ' יום. אבל טמאה נדה. ואפילו לא נראה דם, מסתמא היה קצת דם, אלא שנאבד, כי אי אפשר לפתיחת הרחם בלא דם.