קיצור שולחן ערוך קנו
<< | קיצור שולחן ערוך · סימן קנו | במהדורה המנוקדת | >>
דין ראתה דם מחמת תשמיש
ובו ג' סעיפים:
(א)
[עריכה]- אשה שראתה דם מחמת תשמיש – אפילו שלא בשעת תשמיש, אלא אחר כך באותה הלילה – מותרת לשמש פעם שנית לאחר שתטהר. אבל מיחש חיישא גם בחדא זימנא, שאם אירע לה כן בליל טבילה, אזי כשתטבול צריך לפרוש ממנה ליל טבילה, כי חיישינן שמא הטבילה בצירוף התשמיש גורמים לה לראות דם, ושמא תראה בליל טבילה שניה בשעת תשמיש ממש. אבל בליל טבילה שלישית אינם צריכים לפרוש, משום דעיקר החשש היה משום הטבילה; וכיוון דבטבילה שניה לא ראתה, תו לא חיישינן.
- וכן אם אירע לה שראתה בליל שני של טבילה, צריך לפרוש בטבילה שניה ליל שני, ולא בטבילה שלישית.
(ב)
[עריכה]- וכיוון דאיתיליד ריעותא באשה זו, לכן, אפילו אם יש לה וסת קבוע, מכל מקום כשתשמש פעם שניה, צריכה בדיקה לפני תשמיש ולאחר תשמיש, לברר אם לא ראתה עוד מחמת תשמיש.
- ותיזהר האשה לעסוק מיד ברפואות. ומכל שכן אם אירע לה שראתה בשעת תשמיש ממש, או בסמוך לאחר תשמיש, כי אם יארע לה כן שלוש פעמים רצופות, נפלה במצודה גדולה, ובקושי גדול יימצא לה היתר שתישאר אצל בעלה.
(ג)
[עריכה]- אשה שהרגישה בשעת תשמיש שנטמאה, מחוייבת לומר מיד לבעלה: "נטמאתי". ולא יפרוש את עצמו מיד באבר חי, כי גם זאת הנאה היא לו, אלא יסמוך על ידיו ורגליו ולא עליה, וימלא פחד ורתת על העבירה שבאה לידו. וכשימות האבר, יפרוש את עצמו. וישאל למורה הוראה שיורה לו תשובה על העבירה.