קיצור שולחן ערוך קט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< | קיצור שולחן ערוך · סימן קט | במהדורה המנוקדת | >>

דין המים
ובו ט סעיפים:

א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט

(א)[עריכה]

  • אין לשין את המצות אלא במים שלנו הלילה, דהינו שישאב אותם בין השמשות ויעמדו בתלוש כל הלילה. ואפלו אם הלילה ארך יותר משנים עשר שעות, אסור ללוש בהן עד אור היום. ואם הלילה קצר ואין שתים עשרה שעות עד אור היום, צריכין להמתין עד שיעברו שתים עשרה שעות משעה שנשאבו. ועמא דארעא נוהגין שמיד באור היום לשין במים שלנו, אף שעדין לא עברו שתים-עשרה שעות. ואף שיש להם על מה שיסמכו, אבל רב הפוסקים מחמירים בזה. ועל כן צריך לזהר בדבר (עיין פרי מגדים ומחצית השקל סימן תנ"ה).

(ב)[עריכה]

  • אם לא יוכל לשער את זמן בין השמשות יקדים קצת, ובלבד שלא ישאב קדם שקיעת החמה. והמנהג לסנן את המים ולכסותן. וצריכין להעמידם במקום קר. וכשהוא נושאם ביום לבית, יזהר שלא יבא עליהם השמש.

(ג)[עריכה]

  • יכול לשאוב בפעם אחת לכמה ימים, אבל המצוה היא לשאוב בשביל כל יום ויום בפני עצמו. ונוהגין שלא לשאב בכלי חרס ישן אפלו הוא של פסח אלא אם כן הוא מצפה (גלעזירט) דכלי חרס ישן שאינו מצפה, אינו הדור מצוה, ואין לשנות המנהג.

(ד)[עריכה]

  • הנהרות בימי ניסן, על פי הרב הן יותר קרים מן הבארות, ועל כן ישאב מן הנהר. אך לפעמים הנהרות גדולים מהפשרת שלגים ואינם קרים כל כך, אז טוב יותר לשאוב מן הבארות.

(ה)[עריכה]

  • לא ישאבם על ידי אינו יהודי, אלא על ידי ישראל.

(ו)[עריכה]

  • לא יתנם בכלי שהיה בו דבש או שאר מי פרות, אלא אם הגעילו קדם, מכל-שכן שלא יתנם בכלי שהיה בו דבר חריף אפלו לא היה חמץ, משום דעל ידי דבר חריף, ממהר להחמיץ, ואפלו הגעלה לא מהני לזה, גם לא יתנם בכלי נחשת, שאינו מצנן כמו שאר כלים.

(ז)[עריכה]

  • אם רואה שלא יספיקו לו המים שלנו, מתר להוסיף לתוכן שאר מים, ובלבד שיהא הרב ממים שלנו, ולכתחלה טוב שיהיו שני שלישים ממים שלנו. ויש להדר, אם אפשר, לשאב את המים שמוסיפין מתוך [משאבה] - פלומפ או שאר באר מכסה, שאין השמש באה על המים.

(ח)[עריכה]

  • כשאופין ביום ראשון, צריכין לשאוב ביום חמישי בערב, כי ביום ערב שבת אי אפשר לצמצם בין השמשות. ובשעת הדחק, אם לא שאב ביום חמישי, ישאב בערב שבת לאחר מנחה, או בשבת על ידי אינו יהודי.

(ט)[עריכה]

  • אין לשפך את המים מפני המת, ולא מפני התקופה, שנאמר, שומר מצוה לא ידע דבר רע. ומכל מקום לכתחלה כשיודע שהתקופה תפול, יניח בתוך המים חתיכת ברזל קטנה ונקיה, כמו מחט, ותהא תלויה בחוט, שלא יצטרך אחר כך להכניס את היד לתוך המים לקחת אותה, אלא ימשכנה עם החוט.