קיצור שולחן ערוך מנוקד - ריט
דין אבלות בשבת ויו"ט
וּבוֹ: ט' סְעִיפִים[עריכה]
א | ב | ג | ד | ה | ו |ז | ח |טסעיף א
שַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הַשִׁבְעָה, נוֹהֵג בָּה דְּבָרִים שֶׁבְּצִנְעָא, דְּהַיְנוּ שֶׁאָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה וּבִרְחִיצָה. אֲבָל דְּבָרִים שֶׁבְּפַרְהֶסְיָא, אֵינוֹ נוֹהֵג. וְלָכֵן קֹדֶם מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, נוֹעֵל אֶת הַמִּנְעָלִים, וְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא, וּמַחֲלִיף אֶת הַבֶּגֶד הַקָּרוּעַ, כְּדִלְעֵיל סִימָן קצה, סְעִיף ו. וְתַלְמוּד-תּוֹרָה, הֲוֵי דָּבָר שֶׁבְּצִנְעָא. אֲבָל לַחֲזוֹר אֶת הַפָּרָשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגוּם, מֻתָּר, דְּכֵיוָן שֶׁחַיָּב אָדָם לְהַשְׁלִים פָּרָשִׁיּוֹתָיו, הֲוֵי לֵהּ כְקוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְכַדּוֹמֶה מִסֵּדֶר הַיוֹם
יא אלול
סעיף ב
אִם קָרְאוּ אֶת הָאָבֵל לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה, צָרִיךְ לַעֲלוֹת. כִִּי אִם הָיָה נִמְנָע, הֲוֵי דָּבָר שֶׁבְּפַרְהֶסְיָא. וְרַבֵּינוּ תָּם הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ בְּכָל שַׁבָּת לִשְׁלִישִׁי, וְאֵרַע לוֹ אֵבֶל וְלֹא קְרָאוֹ הַחַזָן, וְעָלָה הוּא מֵעַצְמוֹ וְאָמַר, כֵּיוָן שֶׁהֻרְגַּל לִקְרוֹת שְׁלִישִׁי בְּכָל שַׁבָּת, הָרוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה הַיּוֹם, יֵדַע שֶׁהוּא מֵחֲמַת אֲבֵלוּת, וַהֲוֵי פַרְהֶסְיָא. וְכֵן אִם הַכֹּהֵן הוּא אָבֵל וְאֵין כֹּהֵן אַחֵר בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת, צְרִיכִין לִקְרוֹתוֹ. אֲבָל יוֹתֵר טוֹב שֶׁיֵצֵא מִבֵּית-הַכְּנֶסֶת קֹדֶם הוֹצָאַת סֵפֶר-הַתּוֹרָה. וְכֵן אִם יֵשׁ לְאָבֵל בֵּן לָמוּל וְהַמִּנְהָג שֶׁהוּא חִיוּב לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה, יִקְרָאוּהוּ. דְּאִם לֹא יִקְרָאוּהוּ, הֲוֵי פַרְהֶסְיָא, וְיוֹתֵר טוֹב שֶׁלֹּא יְהֵא בְּבֵית-הַכְנֶסֶת בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה. - אִשָּׁה שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּה לָלֶכֶת לְבֵית-הַכְּנֶסֶת בְּשַׁבָּת שֶׁבִּימֵי אֶבְלָהּ, עַיֵן לְעֵיל סִימָן ריא סָעִיף יא
סעיף ג
הַמְמֻנֶּה מֵהַקָּהָל לִהְיוֹת קוֹרֵא בַתּוֹרָה בְבֵית-הַכְּנֶסֶת בְּשַׁבָּת וְאֵרַע לוֹ אֵבֶל, לֹא יֵלֵךְ בְּשַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ שִׁבְעָה לְבֵית-כְּנֶסֶת זֶה. כִּי אִם יִהְיֶה שָׁם, יֵש לְהִסְתַּפֵּק אִם יִקְרָא אוֹ לֹא
סעיף ד
שַׁבָּת עוֹלָה לְמִנְיַן שִׁבְעָה. וַאֲפִלּוּ שָׁמַע שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בְּיוֹם שַׁבָּת, שֶׁלֹּא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל בַּאֲבֵלוּת, עוֹלָה לוֹ גַּם כֵּן, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת קוֹרֵעַ
סעיף ה
הַקּוֹבֵר אֶת מֵתוֹ אוֹ שָׁמַע שְׁמוּעָה קְרוֹבָה - עַיֵן לְעֵיל סִימָן רו בָּרֶגֶל, בֵּין בְּיוֹם-טוֹב בֵּין בְּחֹל-הַמּוֹעֵד, לֹא חָלָה עָלָיו אֲבֵלוּת עַד לְאַחַר הָרֶגֶל. - וְדִין אֲנִנוּת, עַיֵן לְעֵיל סִימָן קצו. וְהַנֵי מִלֵּי, בִּדְבָרִים שֶׁל פַּרְהֶסְיָא. אֲבָל דְּבָרִים שֶׁבְּצִנְעָא, נוֹהֵג גַּם בָּרֶגֶל. לֹא יַחֲלִיף בְּגָדָיו, דְּזֶה הֲוֵי פַרְהֶסְיָא. - וְאַף-עַל-גַּב דִּשְׁאָר אָבֵל מְשַׁנֶה בְגָדָיו גַּם בַּרֶגֶל, מִכָּל מָקוֹם זֶה ֹשֶלֹּא הִתְחִיל עֲדַיִן אֲבֵלוּת, אֵין לוֹ לְשַׁנּוֹת בָּרֶגֶל. וּמִי שֶׁמַּנִיחַ תְּפִלִּין בְּחֹל-הַמּוֹעֵד, יַנִּיחַ גַּם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁלְּאַחַר הַקְּבוּרָה
סעיף ו
לְאַחַר הָרֶגֶל, מַתְחִיל לִמְנוֹת שִׁבְעָה יְמֵי אֲבֵלוּת, וְיוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל יוֹם-טוֹב עוֹלֶה לוֹ לְמִנְיָן, וּמוֹנֶה אַחֲרָיו שִׁשָה יָמִים. וַאֲפִלוּ יוֹם שֵׁנִי שֶל רֹאש-הַשָּׁנָה גַּם כֵּן עוֹלֶה לוֹ לְמִנְיָן
סעיף ז
אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין אֲבֵלוּת בְּיוֹם-טוֹב וּבְחֹל-הַמּוֹעֵד, וַאֲפִלּוּ גְזֵרַת שְׁלשִׁים אֵין בָּהֶם, וּמֻתָּר לוֹ לִלְבּוֹשׁ בְּגָדִים מְגֹהָצִים, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן דְאָסוּר בָּהֶם בְּגִלּוּחַ מֵחֲמַת הַמּוֹעֵד - כְּדִלְעֵיל סִימָן קד סָעִיף יא, לָכֵן עוֹלִין לְמִנְיַן שְׁלֹשִׁים, וּמוֹנֶה שְׁלֹשִׁים מִיּוֹם הַקְּבוּרָה. וְיוֹם שְׁמִינִי-עֲצֶרֶת, אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִתְחִיל עֲדַיִן בַּאֲבֵלוּת, אֵינוֹ מְבַטֵּל, וְגַם בְמִנְיַן הַשְׁלֹשִׁים אֵינוֹ נִמְנֶה רַק לְיוֹם אֶחָד
יב אלול
סעיף ח
אֲבָל חָתָן שֶׁנָּשָׂא אִשָׁה קֹדֶם הָרֶגֶל, וּבָא הָרֶגֶל תּוֹךְ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וּמֵת לוֹ מֵת בְתוֹךְ הָרֶגֶל, אֲזַי כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה שֶׁלּוֹ, אֵינָן עוֹלִין לוֹ לְמִנְיַן שְׁלֹשִׁים - וְעַיֵן לְעֵיל סוּף סִימָן ריג