קיצור שולחן ערוך מנוקד - קעא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

» סימן זה במהדורה הרגילה «

דברים האסורים משום לא ילבש גבר שמלת אשה

וּבוֹ: ג' סְעִיפִים[עריכה]

א | ב | ג

סעיף א

אָסוּר לְאִישׁ לִלְבּוֹשׁ אֲפִלּוּ מַלְבּוּשׁ אֶחָד שֶל אִשָּׁה, אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא נִכָּר בִּשְׁאָר מַלְבּוּשָׁיו ֹשֶהוּא אִישׁ. וְכֵן אָסוּר לְאִשָּׁה לִלְבּוֹשׁ אֲפִלּוּ מַלְבּוּשׁ אֶחָד שֶל אִיש. וְלֹא לְבַד מַלְבּוּשׁים אֲסוּרִים, אֶלָּא אֲפִלּוּ כָּל תַּכְשִׁיט וְכָל תִּקוּן נוֹי וְיֹפִי הַמְיֻחָד לְאִשָּׁה לְפִי מִנְהַג הַמָּקוֹם, אָסוּר לְאִישׁ שֶׁיִּתְקַשֵּׁט וְיִתְיַפֶּה בּוֹ. וְכֵן כָּל מַה שֶׁמְּיֻחָד לְאִישׁ, אָסוּר לְאִשָּׁה

יג תמוז

סעיף ב

אָסוּר לְאִישׁ לְהַעֲבִיר שְׂעַר בֵּית-הַשֶּׁחִי וּבֵית-הָעֶרְוָה אֲפִלּוּ בְּמִסְפָּרַיִם כְּעֵין תַּעַר, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּגַלְחָן סָמוּךְ לַבָּשָׂר מַמָּשׁ, מִפְּנֵי שֶׁזֶּהוּ תִּקּוּן לַנָּשִׁים. וְאָסוּר לָחֹךְ בְּיָדוֹ בִּשְׂעַר בֵּית-הַשֶּׁחִי וּבֵית-הָעֶרְוָה כְּדֵי לְהַשִּׁירָן. אֲבָל עַל יְדֵי בִגְדוֹ, מֻתָּר. וּמִי שֶׁיֵשׁ לוֹ חֲטָטִין בְּבֵית-הַשֶּׁחִי וּבְבֵית-הָעֶרְוָה וּמִצְטַעֵר מֵחֲמַת הַשְׂעָרוֹת, מֻתָּר לְהַעֲבִירָן

סעיף ג

אָסוּר לְאִישׁ לְלַקֵּט אֲפִלּוּ שְׂעָרָה אַחַת לְבָנָה מִתּוֹךְ הַשְּׁחוֹרוֹת, שֶׁזֶּהוּ נוֹי אִשָּׁה, וְאָסוּר מִשּׁוּם לֹא יִלְבַּשׁ גֶבֶר. וְכֵן אָסוּר לוֹ לִצְבּוֹעַ אֲפִלּוּ שַׂעֲרָה אַחַת לְבָנָה שֶׁתְּהֵא שְׁחוֹרָה. וְכֵן אָסוּר לְאִישׁ לְהִסְתַּכֵּל בַּמַּרְאֶה. וְאִם רוֹאֶה מִשּׁוּם רְפוּאָה, אוֹ שֶׁמְּסַפֵּר אֶת עַצְמוֹ, אוֹ כְּדֵי לְהָסִיר הַכְּתָמִים מֵעַל פָּנָיו אוֹ הַנּוֹצוֹת מֵרֹאשׁוֹ, מֻתָּר. וּבְמָקוֹם שֶהַדֶרֶך הוּא שֶׁגַּם הָאֲנָשִׁים רוֹאִים בַּמַּרְאֶה, בְּכָל עִנְיָן מֻתָּר