קיצור שולחן ערוך מנוקד - קע

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

» סימן זה במהדורה הרגילה «

איסור גילוח פאות הראש והזקן

וּבוֹ: שְׁנֵי סְעִיפִים[עריכה]

א | ב

סעיף א

פְּאוֹת הָרֹאשׁ הֵן ֹשְתַּיִם בְּסוֹף הָרֹאֹש, וְהוּא מְקוֹם חִבּוּרוֹ לַלֶּחִי מִיָמִין וּמִשְׂמֹאל אֵצֶל הָאֹזֶן. וַאֲפִלּוּ לְגַלְּחָן בְּמִסְפָּרַיִם כְּעֵין תַּעַר, דְּהַיְנוּ סָמוּךְ לַבָּשָׂר, שֶׁאֵינוֹ מְשַׁיֵר כְּלוּם מִן הַשְּׂעָרוֹת סָמוּךְ לַבָּשָׂר, יֵש אוֹסְרִין. וְלָכֵן אִם צָרִיךְ לְגַלְּחָן לִרְפוּאָה, יִזָּהֵר שֶלֹּא לְגַלְּחֵן סָמוּךְ לַבָּשָׂר מַמָּשׁ. וְשִׁעוּר הַפֵּאָה--מִכְּנֶגֶד שֵׂעָר שֶׁעַל פַּדַּחְתּוֹ וְעַד לְמַטָּה מִן הָאֹזֶן, מְקוֹם שֶׁהַלְּחִי הַתַּחְתּוֹנָה יוֹצֵאת וּמִתְפָּרֶדֶת שָׁם

סעיף ב

פְּאוֹת הַזָּקָן לֹֹא אָסְרָה תוֹרָה לְהַשְׁחִית אֶלָּא בְּתַעַר. וְהַפֵּאוֹת הֵן חָמֵשׁ, וְרַבּוּ בָהֶן הַדֵּעוֹת, לְפִיכָךְ יְרֵא-ֹשָמַיִם לֹא יַעֲבִיר תַּעַר עַל כָּל זְקָנוֹ כְּלָל, וַאֲפִלּוּ עַל הַשָּׂפָה הָעֶלְיוֹנָה אוֹ תַּחַת הַגָּרוֹן. וְאֵין חִלּוּק בֵּין תַּעַר לְאֶבֶן חַדָּה שֶׁחוֹתֶכֶת אֶת הַשְּׂעָרוֹת, כְּגוֹן פִּיגְמאֶנְטְ אוֹ פִּימְסֶענְשְטֵיין, שֶׁאָסוּר גַּם כֵּן. וְאוֹתָן שְׁמְּסִירִין שְׂעַר הַזָּקָן עַל יְדֵי מִשְׁחָה מִסִּיד עִם אַוִירעם, יֵשׁ לָהֶם לִזָּהֵר, שֶׁלֹּא לִגְרֹר אֶת הַמִּשְׁחָה בְּסַכִּין, שֶׁמָּא יַחְתֹּךְ שֵׂעָר, רַק יִגְרְרוּ בְּקֵיסָם וְכַדּוֹמֶה