לדלג לתוכן

קיצור שולחן ערוך מנוקד - קו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

» סימן זה במהדורה הרגילה «

דִּינֵי מִקָּח וּמִמְכָּר בְּחֹל הַמּוֹעֵד

וּבוֹ: ח' סְעִיפִים

[עריכה]
א | ב | ג | ד | ה | ו |ז | ח

סעיף א

כָּל סְחוֹרָה אֲסוּרָה בֵּין לִקְנוֹת בֵּין לִמְכֹּר, רַק אִם נִזְדַּמֵּן לוֹ רֶוַח מְרֻבֶּה יָכוֹל לִקְנוֹת וְלִמְכֹּר בְּצִנְעָא, וְיוֹצִיא לִכְבוֹד יוֹם טוֹב יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהוֹצִיא.

סעיף ב

אִם יֵשׁ לוֹ סְחוֹרָה שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁאִם לֹא יִמְכְּרֶנָה עַתָּה יַפְסִיד מִן הַקֶּרֶן מֻתָּר לְמָכְרָהּ מִשּׁוּם דְּהָוֵי דָּבָר הָאָבֵד, אֲבָל אִם אֵין לָחֹשׁ שֶׁיַּפְסִיד אֶלָּא שֶׁלֹּא יַרְוִיחַ אַחַר כָּךְ, אָסוּר לְמָכְרָהּ כִּי מְנִיעַת רֶוַח לֹא מִקְרֵי הֶפְסֵד.

סעיף ג

אִם חָל יָרִיד שֶׁהוּא יוֹם הַשּׁוּק הַבָּא לִפְרָקִים, אוֹ יוֹם הַשּׁוּק שֶׁבְּכָל שָׁבוּעַ אֶלָּא שֶׁעַתָּה הוּא קֹדֶם הַחָגָּאוֹת שֶׁמִּתְאַסְּפִים קוֹנִים הַרְבֵּה, מֻתָּר לִמְכֹּר דְּכֵיוָן שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ תָּדִיר חָשְׁבִינַן גַּם מְנִיעַת הָרֶוַח כְּמוֹ הֶפְסֵד, אֲבָל בְּיוֹם הַשּׁוּק שֶׁבְּכָל שָׁבוּעַ אָסוּר, וּכְשֶׁבָּאִים לִפְעָמִים סוֹחֲרִים אוֹ סְפִינוֹת שֶׁמּוֹכְרִים בְּזוֹל אוֹ קוֹנִים בְּיֹקֶר מַה שֶׁאֵינוֹ שְׁכִיחַ תָּמִיד, גַּם כֵּן מֻתָּר לִקְנוֹת מֵהֶם וְלִמְכֹּר לָהֶם.

סעיף ד

וְכֵן מִי שֶׁצָּרִיךְ לִקְנוֹת יַיִן בְּעֵת הַבָּצִיר, שֶׁיְּהֵא לוֹ לְצָרְכֵי בֵיתוֹ לִשְׁתּוֹת כָּל הַשָּׁנָה וְאַחַר כָּךְ יִתְיַקֵּר הַיַּיִן, מֻתָּר לוֹ לִקְנוֹת בְּחֹל הַמּוֹעֵד אֲבָל לְמַשָּׂא וּמַתָּן אָסוּר לִקְנוֹת.

סעיף ה

דְּבָרִים הַנִּצְרָכִים לַמּוֹעֵד, כְּגוֹן פֵּרוֹת וְתַבְלִין מוֹכְרִין כְּדַרְכָּן אֲפִלּוּ בְּפַרְהֶסְיָא, וְכֵיוָן שֶׁמֻּתָּרִין לִפְתֹּחַ הַחֲנוּת בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל מֻתָּרִין לִמְכּוֹר גַּם לְאֵינוֹ יְהוּדִי.

סעיף ו

לִתְבֹּעַ חוֹבוֹת נוֹהֲגִין לְהָקֵל אֲפִלּוּ מִיִּשְׂרָאֵל מִשּׁוּם דְּחוֹשְׁבִין לְדָבָר הָאָבֵד.

סעיף ז

לְהַלְווֹת בְּרִבִּית לְאֵינוֹ יְהוּדִי הָרָגִיל אֶצְלוֹ מֻתָּר, מִפְּנֵי דְּהָוֵי דָּבָר הָאָבֵד שֶׁלֹּא יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ אֵצֶל אַחֵר, וְאִם מַלְוֶה לְאֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁאֵינוֹ רָגִיל אֶצְלוֹ, יוֹצִיא הָרִבִּית מִשָּׁבוּעַ אַחַת לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב, וְלִמְכֹּר סְחוֹרָה לְמִי שֶׁאֵינוֹ רָגִיל אֶצְלוֹ אָסוּר, וְלֹא מְהַנֵּי מַה שֶׁיּוֹסִיף לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב, אֲבָל לְמִי שֶׁרָגִיל אֶצְלוֹ מֻתָּר מִשּׁוּם דְּהָוֵי דָּבָר הָאָבֵד שֶׁלֹּא יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ אֵצֶל אֲחֵרִים.

סעיף ח

חִלּוּף מַטְבְּעוֹת, אָסוּר.