קיצור שולחן ערוך מנוקד - צט

«הסימן הקודם • קִצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ • סימן צט • הסימן הבא»

» סימן זה במהדורה הרגילה «

דיני מוקצה ביום טוב

וּבוֹ: ה' סְעִיפִים

א | ב | ג | ד | ה

דיני מוקצה ביום טוב

סעיף א

כָּל מֻקְצֶה הָאָסוּר בְּטִלְטוּל בַּשַׁבָּת, אָסוּר גַּם בְּיוֹם-טוֹב. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּגַם מֻקְצֶה מִדַּעַת, וּמֻקְצֶה מֵחֲמַת מֵאוּס, אַף-עַל-פִּי שֶׁמֻּתָּרִין בַּשַׁבָּת, אֲסוּרִין בְּיוֹם טוֹב. וְלָכֵן פֵּרוֹת שֶׁהִקְצָה אוֹתָם לִסְחוֹרָה, אֲסוּרִין בְּיוֹם-טוֹב, אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁיַּזְמִינֵם בְּעֶרֶב יוֹם-טוֹב, דְּהַיְנוּ שֶׁיֹּאמַר, מִפֵּרוֹת אֵלּוּ אֹכַל לְמָחָר. וּבְפֵרוֹת הָעוֹמְדִין לִמָּכֵר מְעַט מְעַט, יֵשׁ לְהָקֵל - תצ"ה

סעיף ב

בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּיוֹם-טוֹב, אֲסוּרָה אֲפִלּוּ בְּטִלְטוּל. אֲבָל מֻתָּר לִכְפּוֹת עָלֶיהָ כְּלִי שֶׁלֹּא תִּשָּׁבֵר. וְאִם נוֹלְדָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן, מֻתֶּרֶת בְּיוֹם שֵׁנִי. וְאִם יוֹם-טוֹב שֵׁנִי הוּא שַׁבָּת, אֲסוּרָה גַּם בַּשַׁבָּת. וְכֵן אִם יוֹם רִאשׁוֹן הוּא שַׁבָּת וְנוֹלְדָה בּוֹ, אֲסורָה גַּם לְמָחָר שֶׁהוּא יוֹם-טוֹב שֵׁנִי. וְכֵן שַׁבָּת הַסָּמוּךְ לְיוֹם-טוֹב, בֵּין לְפָנָיו בֵּין לְאַחֲרָיו, נוֹלְדָה בָּזֶה אֲסוּרָה בָּזֶה. וּבְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, גַּם אִם נוֹלְדָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן, אֲסוּרָה גַם בַּשֵּׁנִי (כִּי שְׁנֵי הַיָּמִים שֶׁל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, כְּיוֹמָא אָרִיכְתָּא דַּמְיָא. וְהַיְנוּ לְחֻמְרָא כְּמוֹ הֲכָא. אֲבָל לְעִנְיַן מַה שֶּׁבִּשְׁאָר יָמִים-טוֹבִים אָסוּר לַעֲשׂוֹת מִיּוֹם רִאשׁוֹן לְיוֹם שֵׁנִי כְּדִלְקַמָּן בְּסִימָן ק"א, אֵין חִלּוּק בֵּין שְׁאָר יָמִים טוֹבִים לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, דְּגַם בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה אָסוּר, דִּלְקֻלָּא לָֹא אָמְרֵינָן כְּיוֹמָא אָרִיכְתָּא דַּמְיָא). וְאִם חָל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה בְּיוֹם ה' וּבְיוֹם ו', אֲפִלּוּ נוֹלְדָה בְּיוֹם ה', אֲסוּרָה גַּם בַּשַׁבָּת. שָׁחַט תַּרְנְגֹלֶת וּמָצָא בָּהּ בֵּיצִים, אֲפִלּוּ הֵן גְּמוּרוֹת, מֻתָּרוֹת אֲפִלּוּ בּוֹ בַיּוֹם. (דִין הֶחָלָב עַיֵן לְקַמָּן קא סָעִיף ה) - תקג תקיג

כ תשרי

סעיף ג

עֵצִים, לֹא הֻתְּרוּ בְּטִלְטוּל אֶלָּא לְצֹרֶךְ הַסָּקָה. אֲבָל שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הַסָּקָה, אֲסוּרִים בְּטִלְטוּל. וְלָכֵן אֵין סוֹמְכִין לֹא אֶת הַקְּדֵרָה וְלֹא אֶת הַדֶּלֶת בִּבְקַעַת - תק"ב

סעיף ד

אֵפֶר כִּירָה שֶׁהֻסְּקָה מֵעֶרֶב יוֹם-טוֹב, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ בְּיוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁהוא מוּכָן לְכָל צָרְכֵי הָאָדָם, לְכַסּוֹת בּוֹ צוֹאָה אוֹ רֹק וְכַדּוֹמֶה. וְאִם הֻסְּקָה בְּיוֹם-טוֹב, אִם הוּא עֲדַיִן חַם שֶׁרָאוּי לִצְלֹת בּוֹ בֵּיצָה, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ לְכָל צָרְכֵי הָאָדָם. אֲבָל אִם נִצְטַנֵּן, אָסוּר בְּטִלְטוּל, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי לֵהּ נוֹלַד, אֶתְמוֹל הָיָה עֵצִים וְהַיּוֹם אֵפֶר, וְגָרוּע מִמֻּקְצֶה - עַיֵן לְעֵיל סִימָן פ"ח סָעִיף ד' - תצ"ח

סעיף ה

אֱגוֹזִים שֶׁאֲכָלָן קֹדֶם יוֹם-טוֹב, מֻתָּר לְהַסִּיק בִּקְלִפֵּיהֶן. אֲבָל אִם אֲכָלָן בְּיוֹם-טוֹב, אָסוּר לְהַסִּיק בִּקְלִפֵּיהֶן. וַאֲפִלּוּ לְטַלְטְלָן, אָסוּר. וְכֵן שְׁאָר קְלִפּוֹת אַף-עַל- פִּי שֶׁרְאוּיוֹת לִבְהֵמָה, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי לֵהּ נוֹלָד, דְּאֶתְמוֹל הָיוּ עוֹמְדוֹת לָאָדָם.