קיצור שולחן ערוך מנוקד - סב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

» סימן זה במהדורה הרגילה «

הלכות משא ומתן

וּבוֹ: י"ח סְעִיפִים[עריכה]

א | ב | ג | ד | ה | ו |ז | ח |ט |י |יא |יב |יג |יד |טו |טז |יז |יח

סעיף א

צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שלא לְהוֹנוֹת אֶת חֲבֵרוֹ. וכֹל הַמְאַנֶּה אֶת חֲבֵרוֹ, בֵּין ֹשֶהַמּוֹכֵר מְאַנֶּה אֶת הַלּוֹקֵחַ, בֵּין ֹשֶהַלּוֹקֵחַ מְאַנֶּה אֶת הַמּוֹכֵר, עוֹבֵר בְּלָאו, ֹשֶנֶּאֱמַר, וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶָך אוֹ קָנֹה מִיַד עֲמִיתֶךָ אַל-תּוֹנוּ אִיֹש אֶת-אָחִיו. וְהִיא הַֹשְּאֵלָה הָרִאשוֹנָה ֶֹשֹשּוֹאֲלִין אֶת הָאָדָם בְֹּשָעָה ֹשֶמַּכְנִיסִין אוֹתוֹ לַדִּין, נָשָאתָ וְָנתַתָּ בֱֶּאמוּנָה - חו"מ רכז, שבַת לא. ועי' באו"ח קנה, וביו"ד רמו

סעיף ב

כְֹּשֵם ֹשֶיֵש אִסּוּר אוֹנָאָה בְּמַשָֹּא וּמַתָּן, כָּךְ יֵש אִסּוּר אוֹנָאָה בִּשְֹכִירוּת וּבְקַבְּלָנוּת וּבְחִילּוּף מַטְבֵּעַ

סעיף ג

הַנּוֹשֵֹא ְונוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה, אֵינוֹ חוֹשֵש לְאוֹנָאָה. כֵּיצַד. חֵפֶץ זֶה בְּכָך ְוכָך לְקַחְתִּיו, כָּך וְכָך אֲנִי רוֹצֶה לְהִשְֹתַּכֵּר בּוֹ, אַף- עַל- פִּיֹ שֶהוּא נִתְאַנָּה בִּלְקִיחָתוֹ, וְכָל הַמִּתְאַנֶּה אֵינוֹ רַשַאי לְהוֹנוֹת אֲחֵרִים בִֹּשְבִיל זֶה, מִכָּל מָקוֹם זֶה מֻתָּר, ֹשֶהֲרֵי זֶה כִּמְפָרֵש לוֹ, ֹשֶלֹּא יִסְמֹךְ עַל ֹשֹוִי הַמִקָּח אֶלָא עַל הַדָּמִים ֹשֶנָּתַן הוּא בַּעֲדוֹ

סעיף ד

מִי ֹשֶיֶּש לוֹ אֵיזֶה דָבָר לִמְכּוֹר, אָסוּר לוֹ לְיַפּוֹתוֹ כְּדֵי לְרַמּוֹת בּוֹ, כְּגוֹן לְהַֹשְקות בְּהֵמָה מֵי ֻסבִּין ֹשֶמְּנַפְּחִין וְזוֹקְפִין שַֹעֲרוֹתֶיהָ כְּדֵי ֹשֶתֵּרָאֶה ֹשְמֵנָה, אוֹ לִצְבּוֹעַ כֵּלִים יְֹשָנִים כְּדֵי ֹשֶיִתְרָאוּ כַּחֲדָֹשִים, וְכָל כַּיוֹצֵא בָּזֶה

סעיף ה

וְכֵן אָסוּר לְעָרֵב מְעַט פֵּרוֹת רָעִים בְּהַרְבֵּה פֵּרוֹת יָפִים כְּדֵי לְמָכְרָם בְּחֶזְקַת יָפִים, אוֹ לְעָרֵב מַשְקֶה רַע בְּיָפֶה. וְאִם הָיָה טַעְמוֹ נִכָּר, מֻתָּר לְעָרֵב, כִּי הַלּוֹקֵחַ יַרְגִּיש

סעיף ו

מֻתָּר לְחֶנְוָנִי לְחַלֵק קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים לְתִינוֹקוֹת, כְּדֵי לְהַרְגִּילָם שֶיִקְנוּ מִמֶּנוּ. וְכֵן ָיכוֹל לִמְכּוֹר בְּזוֹל יוֹתֵר מֵהַֹשַּעַר, כְּדֵי ֹשֶיִקְנוּ מִמֶּנוּ, וְאֵין בְּנֵי הַֹשּוּק יְכוֹלִין לְעַכֵּב עָלָיו

סעיף ז

הַמּוֹדֵד אוֹ ֹשוֹקֵל חָסֵר לַחֲבֵרוֹ אוֹ אֲפִילוּ לַנָכְרִי, עוֹבֵר בְּלָאו, ֹשֶנֶּאֱמַר, לֹא תַעֲשֹוּ עָוֶל בַּמִּדָה בַּמֹּשְקָל וּבַמְּשֹוּרָה - וְעַיֵן לְקַמָּן סִימָן קפ"ב סעיף א' וסעיף ד'. וְעֹנֶֹש הַמִּדּוֹת וְהַמִֹּשְקָלות קָֹשֶה ְמאֹד, ֹשֶאִי אֶפְֹשָר לְמוֹדֵד אוֹ לְֹשוֹקֵל ֹשֶקֶר לָֹשוּב בּתְֹשוּבָה הֲגוּנָה, שֶאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה וּלְמִי ָישִיב. וְאַף ֹשֶיַעֲשֶֹה צָרְכֵי רַבִּים, אֵין זֹאת תְֹּשוּבָה הֲגוּנָה. - רל"א

סעיף ח

כְּתִיב, לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְדוֹלָה וּקְטַנָה, לֹא-יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָה, אֶבֶן ֹשְלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה-לָךְ, אֵיפָה ֹשְלֵמָה ָוצֶדֶק יִהְיֶה-לָךְ וגוֹ'. וְתֵבַת בְּכִיסְךָ ְוכֵן תֵּבַת בְּבֵיתְךָ, נִרְאוֹת לִכְאוֹרָה כִּמְיֻתָּרוֹת, וְדָרְֹשוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לבִרָכָה, לֹא-יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ, מָמוֹן. מַה טַּעַם, מִֹשּוּם אֶבֶן וָאָבֶן. לֹא-יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ, צְרָכֶיךָ. מַה טַּעַם, מִשּוּם אֵיפָה וְאֵיפָה. אֲבָל אֶבֶן ֹשְלֵמָה וָצֶדֶק אִם יִהְיוּ בְּבֵיתְךָ, יִהְיֶה לְךָ מָמוֹן. וְכֵן אֵיפָה ֹשְלֵמָה וָצֶדֶק אִם ִיהְיוּ בְּבֵיתֶךָ, יִהְיוּ לְךָ צְרָכֶיךָ. עוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מַה יַעֲשֶֹה אָדָם וְיִתְעַֹשֵּר. יִשָּא ְויִתֵּן בֶּאֱמוּנָה, ויבַקֵֹּש רַחֲמִים מִמִּי ֹשֶהָעֹשֶר ֹשֶלוֹ, ֹשֶנֶּאֶמַר, לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָהָב - נדה דף ע

סעיף ט

צרִיךְ לִמְדּוֹד וְלִֹשְקוֹל בְּעַיִן יָפָה, שֶיִהְיֶה עוֹדֵף עַל הַמִּדָה, שֶנֶּאֶמַר, אֵיפָה ֹשְלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה -לָךְ. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וָצֶדֶק. אָמְרָה תוֹרָה, צַדֵּק מִֹשֶלְךָ וְתֵן לוֹ - בבא בתרא פח: חושן משפט סימן רָל"א סעיף י"ד

סעיף י

צרִיך לִמְדּוֹד כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה וְלֹא יְֹשַנֶה כְּלָל. מָקוֹם ֹשֶנָּהֲגוּ לִגְדּוֹֹש, לֹא יִמְחוֹק אֲפִילוּ בִּרְצוֹן הַלּוֹקֵחַ ֹשֶפִּחֵת לוֹ מִדָּמִים. וּמָקוֹם ֹשֶנָּהֲגוּ לִמְחוֹק, לֹא יִגְדּוֹש אֲפִילוּ בִּרְצוֹן הַמּוֹכֵר ֹשֶמּוֹסִיף לוֹ דָמִים, כִּי הַתּוֹרָה הִקְפִּידָה עַל עִוּוּת הַמִּדוֹת, פֶּן תֵּצֵא תַקָלָה עַל יְדֵי זֶה, שֶיִרְאֶה הָרוֹאֶה ֹשֶמּוֹדְדִין כָּךְ וְיִדָּמֶה לוֹ ֹשֶכָּך הִיא מִדַּת הָעִיר, וְיִמְדֹּד כֵּן לְאַחֵר ֹשֶאֵינוֹ יוֹדֵעַ גַם כֵּן אֶת הַמִּנְהָג ְויַטְעֵהוּ

סעיף יא

חַיָבִים רָאֹשֵּי הַקָּהָל לְהַעֲמִיד מְמֻנִּים ֹשֶיִהְיוּ מְחַזְּרִים עַל הַחֲנֻיּוֹת. וכָל מִי ֹשֶנִּמְצָא אִתּוֹ מִדָּה חַסֵרָה אוֹ מִֹשְקָל חָסֵר אוֹ מֹאְזנַיִם מְקֻלְקָלִים, רַֹשָאִים לְהַכּוֹתוֹ וּלְקָנְסוֹ כַּנִּרְאֶה בְּעֵינֵיהֶם

סעיף יב

אָסוּר לְאָדָם לְהַֹשְהוֹת מִדָּה חֲסֵרָה בְּבֵיתוֹ אוֹ בַּחֲנוּתוֹ, אַף-עַל-פִּי ֹשֶאֵינוֹ מוֹדֵד בָּהּ. וְאִם מַֹשְהֶה, עוֹבֵר בְּלָאו, שֶנֶּאֱמַר, לֹא-יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְדוֹלָה וּקְטַנָה, לֹא-יִהְיֶה בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְדוֹלָה וּקְטַנָה. וַאֲפִלוּ לַעֲשֹוֹת אֶת הַמִּדָה עָבִיט לְמֵי רַגְלַיִִם, אָסוּר, ֹשֶמָא יָבֹא מִי ֹשֶאֵינוֹ יוֹדֵעַ וְיִמְדֹּד בָּהּ. וְאִם יֵֹש מִנְהָג בָּעִיר ֹשֶאֵין מוֹדְדִין אֶלָּא בְּמִדָּה הָרְֹשוּמָה בְּרֹשֶם הַיָדוּעַ וזוֹ אֵינָּהּ רְֹשוּמָה, מֻתָּר לְהַֹשְהוֹתָהּ

סעיף יג

הַמְחַזֵּר אַחַר דָּבָר לִקְנוֹתוֹ אוֹ לְשָֹכְרוֹ, בֵּין קַרְקַע בֵּין מִטַּלְטְלִים, בֵּין מִנָּכְרִי בֵּין מִיִשְרָאֵל, וּכְבָר הֹֻשְווּ עַל הַדָמִים, וְקֹדֶם ֹשֶגָמְרוּ אֶת הַקִנְיָן, בָּא אַחֵר וּקְנָאוֹ אוֹ שְֹכָרוֹ, נִקְרָא רָשָע. אֲבָל אֹם עֲדַיִן לֹא הֹֻשְווּ עַל הַדָּמִים, אֶלָּא ֹשֶהַמּוֹכֵר רוֹצֶה בְּכָךְ וְהַקּוֹנֶה רוֹצֶה בְּפָחוֹת, מֻתָּר לְאַחֵר לִקְנוֹתוֹ. וְאָסוּר לְהַשִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ בִּשְֹכִירוּת ָבּתִּים וְכַדּוֹמֶה מִנָּכְרִי - רל"ז

סעיף יד

הַנּוֹתֵן מָעוֹת לַחֲבֵרוֹ לִקְנוֹת לוֹ קַרְקַע אוֹ מִטַּלְטְלִין, וְהָלַךְ הַֹשָלִיחַ וְקָנָה אֶת ַהחֵפֶץ בִּמְעוֹתָיו בִֹּשְבִיל עַצְמוֹ, הֲרֵי זֶה רַמָּאי. וְאִם קְנָאוֹ מִמָּעוֹת ֹשֶל הַמְֹשַלֵּחַ, מְחֻיָּב לִתְּנוֹ לוֹ, אַף-עַל-ֹפִּי ֹשֶקְּנָאוֹ לְעַצְמוֹ

סעיף טו

מִי ֹשֶנָּתַן אֲפִילוּ רַק מִקְצָת דָּמִים עַל הַמִּקָּח אוּ ֹשֶרָֹשַם עַל הַמִּקַח סִימָן בִּפְנֵי הַמּוֹכֵר, אוֹ ֹשֶאָמַר לוֹ הַמּוֹכֵר רְֹשֹם מִקָּחֲךָ, אַף-עַלֹ-פִּי שֶהוּא בְּעִנְיָן ֹשֶלֹא קָנָה בָּזֶה, מִכָּל מָקוֹם כָּל הַחוֹזֵר בּוֹ, בֵּין הַלּוקֵחַ בֵּין הַמּוֹכֵר, לֹא עָשָֹה מַעֲשֵֹה יִשְֹרָאֵל ְוחַיָב לְקַבֵּל מִי ֹשֶפָּרַע, דְּהַיְנוּ ֹשֶאוֹרְרִין אוֹתוֹ בְּבֵית-דִין וְאוֹמְרִים, מִי ֹשֶפָּרַע מֵאַנְֹשֵי דוֹר הַמַּבּוּל וּמֵאַנְֹשֵי דוֹר הַפְּלָגָה וּמֵאַנְֹשֵי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה וּמִמִּצְרַיִם ֹשֶטָּבְעוּ בַּיָם, הוּא יפָּרַע מִמִּי ֹשֶאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוּ

סעיף טז

וְרָאוּי לוֹ לָאָדָם לַעֲמֹד בְּדִבּוּרוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ לֹא נָתַן עֲדַיִן מָעוֹת, וְלֹא רָשַׁם אֶת הַדָּבָר וְלֹא נִגְמַר הַקִּנְיָן, אִם הֻשְׁווּ עַל הַמְּחִיר, אֵין לְשׁוּם אֶחָד מֵהֶם לַחֲזוֹר,וּמִי שֶׁהוּא חוֹזֵר, בֵּין הַלּוֹקֵחַ וּבֵין הַמּוֹכֵר, הֲרֵי זֶה מִמְחֻסְּרֵי אַמָנָה, וְאֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנוּ, כִּי רָאוּי לְאִישׁ יִשְׂרָאֵל לַעֲמֹד בְּדִבּוּרוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָּזָב. וִירֵא שָׁמַיִם יֵשׁ לוֹ לְקַיֵּם אֲפִלּוּ מַחְשֶׁבֶת לִבּוֹ, שֶׁאִם חָשַׁב וְגָמַר בְּלִבּוֹ לִמְכֹּר לוֹ בִּסְכוּם זֶה, וְהַלָּה לֹא יָדַע מִמַּחְשַׁבְתּוֹ, וְהוֹסִיף לוֹ עַל סְכוּם זֶה, לֹא יִקַּח מִמֶּנּוּ כִּי אִם סְכוּם זֶה שֶׁגָּמַר בְּלִבּוֹ, לְקַיֵּם מַה שֶׁכָּתוּב, וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. וְכֵן הַלּוֹקֵחַ שֶׁגָּמַר בְּלִבּוֹ לִקְנוֹת בַּסְּכוּם כָּךְ וְכָךְ, אֵין לוֹ לַחְזֹר בּוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, יֵשׁ לוֹ לְקַיֵּם מַחְשָׁבוֹת לִבּוֹ, אִם גָּמַר בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה טוֹבָה וְיֵשׁ בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹתָהּ. אֲבָל צָרְכֵי עַצְמוֹ, כָּל שֶׁאֵין בָּהֶם סֶרֶךְ מִצְוָה, אֵין צָרִיךְ לְקַיֵּם אֲפִלּוּ מוֹצָא שְׂפָתָיו)סימן ר"א ר"ד וז"ש הלכות מכירה

סעיף יז

וְכֵן מִי שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, לִתֵּן לוֹ אֵיזֶה מַתָּנָה קְטַנָּה, שֶׁזֶּה סָמַךְ בְּדַּעְתּוֹ שֶׁבְּוַדַּאי יִתֵּן לוֹ, אִם חָזַר וְלֹא נָתַן לוֹ, הֲרֵי זֶה מִמְחֻסְּרֵי אֲמָנָה. אֲבָל בְּמַתָּנָה מְרֻבָּה אֵין בָּהּ חֶסְרוֹן אֲמָנָה, שֶׁהֲרֵי זֶה לֹא סָמַךְ דַּעְתּוֹ עַל זֶה. וּמִכָּל מָקוֹם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא אוֹמֵר לִתֵּן לוֹ, צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּדַעַת גְּמוּרָה, וְלֹא יְהֵא בְּדַעְתּוֹ לְשַׁנּוֹת, כִּי לְדַבֵּר אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב, אָסוּר מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר הִין צֶדֶק, וַהֲלֹא הִין בִּכְלָל אֵיפָה הוּא, אֶלָּא שֶׁיְהֵא הֵן שֶׁלְּךָ וְלָאו שֶׁלְּךָ צֶדֶק. וְכָל זֹאת לֶעָשִׁיר. אֲבָל הָאוֹמֵר לִתֵּן לֶעָנִי, בֵּין מַתָּנָה מֻעֶטֶת בֵּין מַתָּנָה מְרֻבָּה, אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ מִן הַדִּין, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה כְּמוֹ נֵדֶר. וַאֲפִלּוּ גָּמַר בְּלִבּוֹ לִתֵּן, צָרִיךְ לְקַיֵּם מַחְשַׁבְתּוֹ - סימן ר"ד רי"ב רמ"ט. וביורה דעהסימן רנ"ח וז"ש

סעיף יח

הָרוֹצֶה לִמְכֹּר קַרְקַע אוֹ בַּיִת, וּבָאוּ שְׁנַיִם, כָּל אֶחָד אוֹמֵר: אֲנִי אֶקַּח בְּדָמִים אֵלּוּ, וְאֵין אֶחָד מֵהֶם בַּעַל הַמֶּצֶר, אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶם מִיּוֹשְׁבֵי עִירוֹ וְהַשֵּׁנִי מֵעִיר אַחֶרֶת, בֶּן עִירוֹ קוֹדֵם. הָיוּ שְׁנֵיהֶם מִיּוֹשְׁבֵי עִירוֹ וְאֶחָד מֵהֶם שְׁכֵנוֹ, שְׁכֵנוֹ קוֹדֵם. וְאִם הַשֵּׁנִי הוּא חֲבֵרוֹ הָרָגִיל עִמּוֹ וּשְׁכֵנוֹ אֵינוֹ רָגִיל עִמּוֹ כְּלָל, חֲבֵרוֹ קוֹדֵם. הָיָה אחָד מֵהֶם חֲבֵרוֹ וְאֶחָד מֵהֶם קְרוֹבוֹ, חֲבֵרוֹ קוֹדֵם, שֶׁנֶּאֱמַר טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק. אֲבָל לִשְׁאָר כָּל אָדָם, קְרוֹבוֹ קוֹדֵם, חוּץ מִתַּלְמִיד- חָכָם שֶׁקוֹדֵם וַאֲפִלּוּ לִשְׁכֵנוֹ וַחֲבֵרוֹ הָרָגִיל אֶצְלוֹ. אֲבָל אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶם בַּעַל הַמֶּצֶר, הוּא קוֹדֵם לְכֻלָּם. וַאֲפִלּוּ לְאֶחָד שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר, יָכוֹל בַּעַל הַמֶּצֶר לִתֵּן אֶת הַדָּמִים לְהַלּוֹקֵחַ וּלְסַלֵּק אוֹתוֹ. וַאֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר, יָכוֹל בַּעַל הַמֶּצֶר לִתֵּן אֶת הַדָּמִים לְהַלּוֹקֵחַ וּלְסַלֵּק אוֹתוֹ. וַאֲפִלּוּ הַלּוֹקֵחַ הוּא תַּלְמִיד- חָכָם וְשָׁכֵן וְקָרוֹב לַמּוֹכֵר, וְהַמִּצְרָן הוּא עַם -הָאָרֶץ וְרָחוֹק מִן הַמּוֹכֵר, הַמִּצְרָן קוֹדֵם וּמְסַלֵּק אֶת הַלּוֹקֵחַ. וְכָל קְדִימוֹת אֵלּוּ, מִצְוֹת חֲכָמִים הֵם, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה' - סימן קע"ה