קיצור שולחן ערוך מו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< | קיצור שולחן ערוך · סימן מו | במהדורה המנוקדת | >>

הלכות מאכלות אסורות
ובו מ"ו סעיפים:

א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו

סעיף א[עריכה]

דם הנמצא בביצים אסור, ולפעמים כל הביצה אסורה, ולכן כשעושים מאכל עם ביצים יש לבדוק אותן.

סעיף ב[עריכה]

דם דגים מותר, אך אם קבצו בכלי אסור מפני מראית העין, לפיכך אם ניכר שהוא מדגים כגון שיש בו קשקשים מותר.

סעיף ג[עריכה]

אם נשך ככר וכדומה ויצא דם משיניו על גבי הככר, צריך לחתוך מקום הדם ולזרקו, אבל הדם שבין השינים מוצצו בחול, כיון שלא פירש, ולא בשבת.

סעיף ד[עריכה]

לפעמים נמצא דם בתוך החלב, שהדם יוצא עם החלב מדדי הבהמה, וצריכין לעשות בזה שאלת חכם.

סעיף ה[עריכה]

בשר בחלב אסור באכילה ובבישול ובהנאה, ולכן אם נאסר איזה דבר מתערובות בשר בחלב, צריכין לעשות שאלה מה לעשות בו, כי לפעמים נאסר גם בהנאה ולפעמים אינו נאסר בהנאה.

סעיף ו[עריכה]

שני ישראלים המכירים זה את זה אפילו הם מקפידים זה על זה, אסור להם לאכול על שלחן אחד זה בשר וזה מאכל חלב, עד שיעשו איזה היכר, כגון שיאכל כל אחד על מפה שלו או שיניחו על השלחן בין המאכלים איזה דבר שאין דרכו להיות שם. ויהיו זהירים שלא לשתות מכלי אחד, מפני שהמאכל נדבק בכלי.

סעיף ז[עריכה]

וכל שכן שצריכין ליזהר שלא לאכול מככר אחד עם בשר ועם חלב. וכן נוהגים ליחד כלים למלח, אחד למאכלי בשר ואחד למאכלי חלב, כי לפעמים טובלים במלח ונשארים שיורי מאכל במלח.

סעיף ח[עריכה]

נוהגין לרשום את הסכין במיוחד למאכלי חלב, וכן כל כלי חלב שלא יבאו לידי חילוף.

סעיף ט[עריכה]

אכל בשר או אפילו רק תבשיל של בשר, לא יאכל מאכלי חלב עד שישהה שש שעות. והלועס לתינוק צריך גם כן להמתין. ואף על פי ששהה כשיעור, אם מצא בשר בין השינים צריך להסירו. אבל אינו צריך להמתין אחר כך רק יקנח את פיו וידיחו, דהיינו שיאכל מעט פת ויקנח בו פיו, וגם מדיחו במים או בשאר משקה.

סעיף י[עריכה]

אם לא היה בתבשיל לא בשר ולא שומן של בשר, אלא שנתבשל בקדירה של בשר, אפילו לא היתה מודחה יפה, מותר לאכול אחריו חלב.

סעיף יא[עריכה]

אכל גבינה מותר לאכול אחריו בשר מיד בסעודה אחרת, ובלבד שיבדוק ידיו אם אין שום דבר מהגבינה נדבק בהן, או ירחצן במים, וגם ינקר שיניו וידיח פיו. ואם היה הגבינה קשה, דהיינו שהועמדה בקיבה ישנה ששה חדשים, או שהוא מתולעת, אם רוצה לאכול אחר כך מאכלי בשר, צריך גם כן להמתין שש שעות.

סעיף יב[עריכה]

מי שאכל גבינה ורוצה לאכול בשר, צריך לבער מעל השלחן שיורי פת שאכל עם הגבינה, ואסור לאכול גבינה על מפה שאכלו בשר, וכן להיפוך. גם אסור לחתוך בסכין של בשר לאכלו עם גבינה וכן להיפוך, ואפילו אם הסכין נקי. ובשעת הדחק כגון שהוא בדרך, מותר לו לחתוך בסכין של בשר כשהוא נקי, ומקונח היטב היטב לאכול עם גבינה וכן בהיפוך.

סעיף יג[עריכה]

אם חתך בסכין של בשר בצלים, או שאר דבר חריף, ונתנם למאכל חלב או בהיפוך צריך לעשות שאלת חכם.

סעיף יד[עריכה]

העושה תבשיל מבשר, בחלב שקדים, צריך להניח בתוכו שקדים מפני מראית העין.

סעיף טו[עריכה]

נוהגין שלא להגעיל כלי חלב להשתמש בו בבשר או איפכא.

סעיף טז[עריכה]

יין ובשר וחתיכת דג שאין בו סימן שמפקידין או שולחן ביד עובד כוכבים, ומכל שכן ביד ישראל חשוד, צריך שני חותמות, אבל יין מבושל וכן החומץ של יין וחלב ופת וגבינה סגי בחותם אחד.

סעיף יז[עריכה]

אם שולח או מפקיד איזה דבר בשק, צריך שיהיו התפירות מבפנים ולקשרו ולחתמו.

סעיף יח[עריכה]

אם אירע ששלח על ידי עובד כוכבים בהמה או עוף שחוטים או שאר דבר בלא חותם יעשה שאלת חכם.

סעיף יט[עריכה]

גבינות ושאר דברים שהם ביד עובד כוכבים אף על פי שהם בחותם או בדפוס שהם כשרים, כל שלא ידענו מי חתמן אסורין.

סעיף כ[עריכה]

יש ליזהר שלא לבשל או לצלות, ישראל ועובד כוכבים שתי קדירות זו אצל זו, זה בשר כשר וזה בשר טריפה, אם הקדרות או המחבות מגולות. וכן יש ליזהר שלא להניח הקדרות אצל השפחות, כשאין ישראל בבית ואינו יוצא ונכנס.

סעיף כא[עריכה]

מי שאין מכירין אותו שהוא מוחזק בכשרות, אסור לקנות ממנו יין או שאר דברים שיש לחוש בהם לאיסור. מיהו אם נתארח אצלו, אוכל עמו כל שלא נודע לו שהוא חשוד.

סעיף כב[עריכה]

יש ליזהר מלהניח בבית עובד כוכבים כלי שיש לחוש שמא נשתמש בו, ואפילו נתנו לאומן לתקנו, אם יש לחוש שמא נשתמש בו יעשה שאלת חכם.

סעיף כג[עריכה]

לפעמים לוקחין עוף כפות, ומשליכין אותו ארצה ואחר כך שוחטים אותו, והוא איסור גמור, כי בהמה או עוף שנפל אין לו היתר עד שרואין אחר כך שהלך ארבע אמות הילוך יפה, וגם בכבשים ובעגלים צריכין ליזהר בזה מאד.

סעיף כד[עריכה]

בימי הקיץ שכיח מאד בבר אוזות, שנמצאו בועות קטנות כמין יבלת בבני מעים והרבה נטרפות על ידי כך. על כן צריכין ליזהר מאוד לבדוק הבני מעיים, וכשנמצא בועות קטנות יעשה שאלת חכם.

סעיף כה[עריכה]

אין לשין עיסה בחלב, שמא יאכל הפת עם בשר, ואם לש כל הפת אסור אפילו לאכלו לבדו, גזירה שמא יאכלו עם בשר. ואם היה דבר מועט כדי אכילה פעם אחת או ששינה צורת הפת שיהא ניכר שלא לאכלו עם בשר מותר, וכן הדין אם לש עיסה עם שומן של בשר. ואין לאפות שום פת עם פלאדין (מאפה המכיל גבינה) או פשטידא (מאפה המכיל בשר) בתנור, דחיישינן שמא יזוב מן החמאה או מן השומן תחת הפת, ואם זב תחתיו דינו כאלו נלוש עמו דאסור לאכלו אפילו לבדו.

סעיף כו[עריכה]

פת שאפאו עם הצלי בתנור אחד, אם היה התנור סתום והצלי מגולה, אסור הפת לאכלו בחלב. אבל אם הצלי היה מכוסה או שהיה התנור פתוח, והוא תנור גדול כתנורים שלנו מותר, ומכל מקום לכתחלה יש ליזהר שלא לצלות בשר בתנור שאופין בו פת, דחיישינן שמא יזוב מן השומן תחת הפת, ואפילו הצלי הוא במחבת יש לחוש.

סעיף כז[עריכה]

תנור שזב בקרקע שלו שומן או חלב, צריך היסק כדין עד שילכו הגחלים על פני כולו ויתלבן.

סעיף כח[עריכה]

תרנגולים מסורסים נוהגים לאכלם, משום דסומכין דמסתמא העובד כוכבים המסרס הוא אומן ובקי בדבר, שלא יעשה בתפירה איזה ריעותא בבני מעים. אבל אם נמצא בהן איזה ריעותא, אפילו רק שאינן מונחין כראוי הרי הן אסורין.

סעיף כט[עריכה]

בקצת מקומות נוהגין העובדי כוכבים המפטמין אווזות למכרן לישראלים, שדוקרין אותן תחת כנפיהן במחט וכדומה, כדי שיתנפח הבשר ותתראינה שמנות, ויש בזה שאלת חכם אם הן כשרות או לא. וכן בהמה אשר לפעמים מחמת רוב אכילה מסתכנת, ורפואתה שדוקרין אותה במרצע נגד הכרס, יש בזה גם כן שאלת חכם אם היא כשרה.

סעיף ל[עריכה]

נוהגין לעשות פירות מרוקחין, שנותנים את הפירות תוך צלוחית, ומכסין וקושרין את פיו בשלפוחית בהמה, וכך מעמידין אותו לתוך תנור חם שירוקחו הפירות, צריכין ליזהר שתהא השלפוחית מבהמה כשרה, והוכשרה גם במליחה והדחה כראוי.

סעיף לא[עריכה]

בארות ונהרות שמוחזקין שיש במימיהם תולעים, אסור לשתותם עד שיסננו אותם, ואפילו בדיעבד אם בישל באותם מים יש לאסור, וכן אסור לשרות במים אלו בשר או להדיח בהם דבר מאכל, כי התולעים נדבקים במאכל.

סעיף לב[עריכה]

כשמסננין את המים צריכים ליזהר לסננו דרך מפה, שלא יהיה באפשרי לעבור אפילו תולע דק שבדקין.

סעיף לג[עריכה]

חומץ שהתליע אסור על ידי סינון, כי אפילו תולע דק שבדקין שנתהוה בחומץ, עובר דרך כל מפה. והסינון גרועי גרעיה ויותר טוב שלא לסננו, כי התולע המתהוה במשקים שבכלים, אינו נאסר כל זמן שלא פירש, ועל ידי הסינון איכא למיחש שמא יפרוש על המסננת ואחר כך יחזור. והמובחר להרתיח תחלה את החומץ ולסננו אחר כך, דמאחר שהתולע מת על ידי הרתיחה שוב לא יעבור בסינון.

סעיף לד[עריכה]

תולעים הגדלים בפירות בעודם במחובר אסורין, אף על פי שלא פירשו ממקום למקום. ולפעמים נמצא בפרי וכן בפולין וקטניות כמין נקודה שחורה, והוא מקום שהתחיל התולע להתרקם, וצריך ליטלו משום בעומק, דאסור כמו התולעת עצמה.

סעיף לה[עריכה]

כל פרי שדרכו להתליע בעודו מחובר, אם עברו עליו שנים עשר חדש משנתלש מותר, כי כל בריה שאין בה עצם אינה מתקימת שנים עשר חדש, וכבר נעשה כעפרא בעלמא. ומשום חשש שמא התליעו בתלוש, צריכין לבדקן ולהשליך התולעים, והיבחושין שנמצאו בחוץ, ואחר כך יתנם למים צוננים ויערבן יפה יפה, ויעלו התולעים והמנוקבים למעלה וישליכם ואחר כך יתנם במים רותחין, שאם נשאר בו תולעת ימות מיד ולא יפרוש. ואין לסמוך על זה רק בקטניות ועדשים וכדומה, ודוקא לאחר שנים עשר חדש.

סעיף לו[עריכה]

כל הפירות שצריכין בדיקה, צריך לפתוח כל אחת ואחת, ולהשליך את הגרעינין למען יוכל לבדקם יפה יפה, וצריכין ליזהר בזה מאוד כשמרקחין פירות בדבש וסוכר, וכן כשעושין לעקפאר (ריבה). ולא מהני מה שבדק מקצתן, ואפילו בדק את את הרוב לא מהני, אלא צריך לבדוק כל פרי ופרי.

סעיף לז[עריכה]

לפעמים נמצא בקמח וכיוצא בו תולעים גדולים, וסגי כשמנפה אותו בנפה שאין התולעים עוברים, אבל אם נמצאו בו מילבין (תולעים קטנים) לא מהני הנפה. ומי שיש לו חטין מתולעין יעשה שאלת חכם איך יטחנם.

סעיף לח[עריכה]

כל דבר שהתליע, והוא דבר שאין הדרך לבודקו מתולעים, אסור למכרו לעובד כוכבים כשיש לחוש שמא יחזור וימכרנו לישראל. ומותר לעשות ממנו יין שרף, ולא חיישינן שמא יבא בו לידי תקלה לאכלו כך, ובלבד שלא ישהנו זמן רב.

סעיף לט[עריכה]

הרבה מיני ירקות שמוחזקים בתולעים, ויש שמוחזקים במילבין (בתולעים קטנים) ומה שהנשים אומרות שמהבהבין את הירק באש אינו מועיל. ויש מיני פירות וכן מיני ירקות שמוחזקים כל כך בתולעים עד שכמעט אי אפשר לבדקם, וראוי לכל ירא שמים שלא לאכלן כלל, ויש מיני פירות שהגרעינין מוחזקים בתולעים ואסור לאכלם.

סעיף מ[עריכה]

באגוזים שכיחים מאוד מילבין (תולעים קטנים) והמבחן לזה, כשלוקחין את האוכל מתוך הקליפה, ומכין בקליפה על איזה מקום חם קצת, יוצאין מילבין שנשארו בתוך הקליפה, וצריכין ליזהר בזה מאוד.

סעיף מא[עריכה]

לפעמים נמצא בפירות מרוחקים בדבש וצוקר שיש למעלה סביב הכלי מילבין (תולעים קטנים), ינקו אותו היטב, ויקחו קצת מן המאכל, עד שיהא ברור שלא נשאר בתוך המאכל.

סעיף מב[עריכה]

חתך פרי או צנון בסכין וחתך גם התולעת שהיה בהם, יקנח את הסכין היטב וגם מן הצנון או מן הפרי יקלוף קצת במקום החתך.

סעיף מג[עריכה]

בתוך הדגים נמצאו לפעמים תולעים במוח או בכבד או במעים או בפה או באזנים, ובפרט בדג הנקרא העכט יש בו תולעים דקים וארוכים, ובמקום השכיח צריכין בדיקה, וכן בהערינג (דג מלוח) שכיח בתוך החלב תולעים דקים וצריכין בדיקה. ויש מקומות שיש על הדגים מבחוץ אצל הסנפירין, וגם על הסנפירין, ובתוך הפה, ואחורי האזנים שרצים קטנים מאד, והם עגולים כעדשה, וצריכין לבדוק שם ולגרדם היטב.

סעיף מד[עריכה]

תולעים הנמצאים בגבינה, אם אינן נמאסין עליו, מותרין כל זמן שלא פירשו לגמרי.

סעיף מה[עריכה]

הרבה אזהרות הזהירה התורה בשרצים, ועוברין עליהן בכמה לאוין ומטמאין את הנפש כדכתיב ונטמאתם בם, ולכן צריך האדם ליזהר במאוד מאוד שלא יכשל בהם.

סעיף מו[עריכה]

השואל למורה הוראה איזה שאלה ואסרו, אסור לו לשאול עוד למורה הוראה אחר אלא אם כן הודיעו שכבר הורה הראשון לאסור.