קובץ יסודות וחקירות/תל המתלקט
הגדרה
[עריכה]מדרון שגובהו עשרה טפחים ואורכו ארבע אמות (כמין כבש) - דינו כמחיצה (הסוגיא בשבת ק., ר"ח שם סוף ע"ב, רמ"א או"ח שסג-לו).
בדיני מחיצות.
מקור וטעם
[עריכה]טעמו שהרי הוא כאילו זקוף, והוא ככותל בגובה עשרה טפחים (רש"י שבת ק. ד"ה תל).
והגר"ח כתב שהמחיצה נוצרת ע"י צירוף של מקצת הגובה שבכל מקום ומקום בתל. דהיינו, כל מקום שהתל נעשה גבוה יותר הוא כמחיצה קטנה, ויחד הם מצטרפים לעשרה טפחים (הגר"ח סוכה ד-יא ד"ה אכן).
פרטי הדין
[עריכה]פרוץ מרובה על העומד – תל המתלקט עשרה מתוך חמש (וכן יותר מארבע) דינו כפרוץ. ולכן תל שחלקו מתלקט עשרה מתוך ארבע וחלקו עשרה מתוך חמש – אם פרוץ מרובה על העומד אינו מחיצה (אגרות משה או"ח ח"ב צ בתחילתו).
מדרון מכל סביביו – תל המתלקט שהוא מדרון (של עשרה מתוך ארבע) מכל סביביו – אעפ"כ דינו כמחיצה וכרשות היחיד (ר"ח שבת תחילת קא.).
מחיצה (כותל) שנכפפה, אע"פ שתחתיה אוויר (שאינה ככבש שהוא מלא תחתיו אלא היא חלולה תחתיה) דינה כתל המתלקט. שהרי טעמו של תל המתלקט אינו מדין חוקקים להשלים (חזון איש או"ח קח (מד)-ט ד"ה ועיקר).
אפילו אם אין כל הארבע אמות משופעים אלא יש בהן אמה או יותר חלק – הרי הוא מצטרף לדין תל המתלקט (שפת אמת שבת ק. ד"ה אר"י).
חמישה טפחים מתוך שתי אמות – הסתפק הביאור הלכה (שסב-ב, דן בדבריו מנחת יצחק ח"ט לו) אם דינו כתל המתלקט לעניין לצרפו עם מחיצה בגובה חמישה טפחים.
שיעור ד"א
[עריכה]בשיעור ארבע אמות הסתפק השפת אמת אם מחשבים את הארבע אמות בשיפוע האלכסון, או באורך התל (בקו השווה לתחילת התל, דהיינו בגובה רשות הרבים) (שבת ק. ד"ה אר"י, וכתב שמלשון רש"י והמאירי משמע שמחשבים בשיפוע. ונשאר בצ"ע).
תל המתלקט עשרה מתוך חמש (או מעט יותר מארבע אמות (ר"ח שבת תחילת קא.)) – רש"י (שבת ק. ד"ה תל) כתב שניחא תשמישתיה להילוך ולכן הוא רשות הרבים, והשפת אמת (שבת ק. על רש"י ד"ה תל) כתב שעדיין לא ניחא תשמישתיה כרשות הרבים, ולכן הוא כרמלית.
עשרה מתוך שלוש – בירושלמי נחלקו אם הוא מחיצה בעשרה טפחים מתוך פחות משלוש אמות, או בעשרה טפחים מתוך פחות מארבע אמות. ואין דעה כבבלי שהוא עשרה מתוך ארבע אמות (עירובין א-א [ב:] וקרבן העדה על הירושלמי שם).
תל המתלקט עשרה בפחות מארבע אמות, חידש הר"ן (בחידושיו) שאינו רשות היחיד. והשפת אמת (שבת ק. ד"ה אר"י) תמה עליו שהרי כל שכן שאינו ראוי להילוך והרי הוא מחיצה.
השיפוע
[עריכה]השיפוע עצמו, עד גובה עשרה טפחים – הרי הוא כרמלית (אגרות משה או"ח ח"ב צ ד"ה וקושייתך).
שלושת הטפחים התחתונים הסמוכים לרשות הרבים – דינם כרשות הרבים, ואעפ"כ הם מצטרפים להשלים את שיעור המחיצה לעשרה (הגר"ח שבת יד-ט ד"ה עמוד).