לדלג לתוכן

קובץ יסודות וחקירות/מחיצה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הגדרה

[עריכה]

דופן שחוצצת בין שתי רשויות או בין שני מקומות.
בדיני רשויות שבת, עירוב, חמץ, תשמיש המיטה לפני ספר תורה, תשמיש המיטה לאור הנר ועוד.

מקור וטעם

[עריכה]

מקור פרטי דיני מחיצה כגון גוד ולבוד ודופן עקומה הוא הלכה למשה מסיני (עירובין ד:, סוכה ו:).
גדרה של מחיצה (כגון לרשות היחיד לשבת) הוא שלא יוכלו בני רשות הרבים להיכנס לרשות היחיד. מה שאין כן בדופן סוכה, שגדרה הוא רק שתחשב מחיצה ע"פ גדרי התורה, ולא צריך שתבדיל את הסוכה מרשות הרבים (שלא יוכלו בני רשות הרבים להיכנס אליה) (עיון בלומדות יא סי' "הגדרת מחיצה בשבת ובסוכה").

פרטי הדין

[עריכה]

רוחבה – יש מי שכתב שרוחב מחיצה הוא ארבע אמות דווקא (קהילת יעקב שהובא בשדי חמד ח"ד מ-צ עמוד 200), אך מתוס' יום טוב משמע שלא לכל הדינים צריך מחיצה של ארבע אמות (נגעים יג-יב, הובא בשדי חמד שם).
פרוץ כעומד – יש לחלק שבמחיצות פרוץ כעומד מותר, אך באיסור ובטומאה מחצה על מחצה אינו כרוב (תוס' עירובין טז: ד"ה והלכתא).
מחיצה שאינה עשויה בידי אדם לא חשיבא מחיצה כולי האי, ולכן אתו רבים ומבטלי מחיצה כזו (תוס' עירובין כב: סוף ד"ה דילמא).

גובהה

[עריכה]

גובהה – סתם מחיצה היא עשרה טפחים, כמו בעירוב, חמץ, תשמיש המיטה לפני ספר תורה, ותשמיש המיטה לאור הנר (שדי חמד ח"ד מ-צ עמוד 200). המקור שמחיצה היא עשרה טפחים – לרבי מאיר מארון וכפורת, לרבי יהודה הלכה למשה מסיני (עירובין ד:, סוכה ה:).
מחיצות רשות היחיד גובהן עשרה טפחים (סוכה ה., ה:, ו:). וחקר הגר"ח (על הרמב"ם שבת יז-יב) האם המחיצות עצמן צריכות להיות עשרה טפחים, או שהמקום בגובה עשרה טפחים צריך להיות מוקף מחיצות. ונפק"מ למחיצות העשויות מלחי של אשירה: המחיצות לא נחשבות עשרה טפחים כי כתותי מיכתת שיעוריה, אך מקום עשרה מוקף מחיצות. והסיק בדעת הרמב"ם שהמקום צריך להיות מוקף.
סוכה פחות מעשרה טפחים פסולה. וחקרו האם המחיצות צריכות להקיף חלל עשרה (דין במחיצות), או שהסכך צריך לסכך על חלל עשרה (דין בסכך) (ברכת אברהם סוכה ה: סי' "י טפחים בסוכה" ה).

כלים

[עריכה]

כלים – לגבי כמה מדיני מחיצה דנו האם הם נאמרו גם בכלים:
לבוד אומרים רק במחיצות, אך לא בכלים (רש"י שבת ח. ד"ה אבל, תוס' שם ד"ה כפאה).
אתי אווירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה אומרים רק במחיצות קבועות, אך לא בכלים (תוס' עירובין י: ד"ה ואצבעיים, בתירוץ הראשון).
גוד – המלחמות (שבת ח., ג. בדפי הרי"ף) כתב שבכלים לא אומרים גוד אחית גוד אסיק ולבוד. ובעל המאור (שם, ב: בדפי הרי"ף) כן אמר גוד אחית גם לגבי כלים.

ערכים קרובים

[עריכה]

ערכים קרובים: אתי אווירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטלליה, גוד, לבוד, סוכה, רשותהיחיד, תל המתלקט.