קובץ יסודות וחקירות/שטר שחרור עבד כנעני
הגדרה
[עריכה]האדון נותן שטר שחרור לעבד על מנת לשחררו (הסוגיא בקידושין כב:).
מקור וטעם
[עריכה]מקורו – שטר שחרורו הוזכר בפרשיית שפחה חרופה – "או חופשה לא ניתן לה" (ויקרא יט-כ), ודורשים מכך פרטי דינים בשחרורו (גיטין מא:).
פרטי הדין
[עריכה]אופן הקניין – גם לדעות שאשה יכולה לקנות גט בלי לקבל אותו לידה, כגון בקניין אגב (רש"י גיטין עז: ד"ה ה"ז חזקה) , עבד צריך דווקא לקבל את שטר השחרור לידו, ולא יועיל לקנותו בלי לקבלו (דרכי משה דרכי הקניינים ד-ב ד"ה דהנה).
לחצאין אפשר לשחרר בשטר. וביאר הרוגאצ'ובר שהוא משום שיש עוד קניינים שאפשר לשחרר בהם את העבד, ולכן השטר אינו השחרור עצמו, אלא רק פרטי השחרור (לעומת גט באשה, שאין עוד קניינים לגרשה, ולכן הגט הוא גופא הגירושין) (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה גט שחרור).
עדיו בחתומיו זכין לו – הסתפקו התוס' (בבא מציעא כ. ד"ה שובר), לשיטתם שעדיו בחתומיו זכין לו הוא מדרבנן , האם דין זה גם באיסורין, כגון בשטר שחרור של עבד כנעני, אם יכול לבוא על בת ישראל משעת חתימת השטר קודם שבא לידו: האם בזה לא אומרים עדיו בחתומיו זכין לו משום שהטעם לא שייך בזה, או שלא פלוג רבנן ותיקנו כך גם באיסורים.
לצד שמועיל גם בעבד כנעני, הסתפק רעק"א (גיטין יג. ד"ה בא"ד בכוונת התוס') האם צריך בו דיני נתינה (כגון שלא יהיה טלי גיטך מעל גבי קרקע), וע"י הנתינה מועיל למפרע משעת החתימה, או שכיוון שמועיל משעת החתימה אין צריך דיני נתינה כלל.
ערכים קרובים
[עריכה]ערכים קרובים:גט, שחרור עבד כנעני (לכלל פרטי שחרורו), שטר (קניין).