לדלג לתוכן

קובץ יסודות וחקירות/שומר אבידה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הגדרה

[עריכה]

אדם ששומר בביתו על אבידת חבירו (הסוגיא בבבא קמא נו:).

מקור וטעם

[עריכה]

מקור המצווה לשמור על האבידה מהפסוק (דברים כב-ב) "ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל תוך ביתך והיה עימך עד דרוש אחיך אותו" (רש"י בבא קמא נו: ד"ה שומר אבידה).
בטעמו חקרו האחרונים בין שלושה צדדים:
א) מדין השבת אבידה, שצריך לשמור עליה עד שתגיע לידי הבעלים (קובץ ביאורים בבא קמא מז).
ב) מדין הצלת ממון חבירו (שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"ב עמוד שז חקר בין שני הצדדים הללו).
ג) חיוב ממוני כשאר השומרים (שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"ב עמודים רטו ורמד חקר האם הוא מדין השבת אבידה או כשאר שומרים).
ונפק"מ (בין הצדדים הראשון והשני לצד השלישי) למקרים ששומר חייב וגזלן פטור, כגון בהמה שהוכחשה כחש שחוזר: אם הוא מדין השבת אבידה או הצלת ממון – פטור, אך אם הוא מדיני שומרים – חייב (קובץ ביאורים בבא קמא מז).
בדינו נחלקו בגמרא: רבה אמר כשומר חינם ורב יוסף אמר כשומר שכר, בהנאה שפטור מלתת צדקה לעני בזמן שעוסק במצווה, שהעוסק במצווה פטור מן המצווה (בבא קמא נו: ורש"י). וכתב הקצוה"ח שעצם זה שמקיים מצוות השבת אבידה לא נחשב שכר, משום שמצוות לאו להנות ניתנו (שו-ז בסופו).
והלכה כרב יוסף (רמב"ם גזילה ואבידה יג-י).
לדעה שהוא כשומר שכר נחלקו האחרונים האם הוא כשומר שכר לכל דבריו (קצוה"ח עב-ה בתחילתו), או שרק חייב בגניבה ואבידה, אך לא בנטירותא יתירתא כשאר שומר שכר (מהרש"ך ח"ב קסט, הובא בקצוה"ח שם).

פרטי הדין

[עריכה]

קניין – הקצוה"ח (רצא-ד סוף ד"ה אמנם ראוי) כתב שצריך משיכה להתחייב בשמירת האבידה, וכל זמן שלא משך אע"פ שראה את האבידה לא נתחייב בשמירתה (אלא שהתורה ציוותה שכאשר יראה אותה יקחנה וימשכנה). אך הגר"ח (הובא בברכת שמואל בבא מציעא כה-ב) סובר שאין צריך קניין.
גבאי צדקה ששומר על הצדקה, כתב הנתיה"מ (עב-יט) שאינו שומר שכר, משום שדין שומר אבידה הוא דווקא במצווה שהחובה עליו, ואין על כל אדם חובה להיות גבאי צדקה. ויש מי שתלה זאת במחלוקת במקור דין העוסק במצווה (סוכה כה:), האם הוא דווקא במצווה שהוא מחוייב בה (שדי חמד ח"ד ע-מה ד"ה ולענין עמוד 435) .

ערכים קרובים

[עריכה]

ערכים קרובים:אבידה, העוסק במצווה פטור מן המצווה, פיקדון, שומרחינם, שומרשכר, שומרים.