קובץ יסודות וחקירות/שוטה
הגדרה
[עריכה]מי שנטרפה דעתו, ונמצאת דעתו משובשת תמיד - פטור ממצוות וקנייניו אינם מועילים (רמב"ם עדות ט-ט. הסוגיא בחגיגה ג:, הפטור מחיוב נזיקין במשנה בבא קמא פז.).
בדיני מצוות, עונשים, קנייה ומכירה (רש"י חגיגה ג: ד"ה איזהו).
מקור וטעם
[עריכה]המקור למיעוט שוטה מדינים שונים הוא מהמילה "איש" (וכן ממעטים מ"איש" גם חרש וקטן. אמנם הסתפק הקובץ ביאורים גיטין טז האם "איש" ממעט יחד את חרש שוטה וקטן, או שה"איש" ממעט רק את הקטן, ומהקטן לומדים בבניין אב גם לחרש ושוטה).
במהות הפטור ממצוות חקרו האם הוא מצווה אך פטור מעונש, או שאינו מצווה כלל (חלקת יואב א. וכן חקר שם לגבי חרש וקטן).
בגדר קנייניו חידש הגר"א וסרמן שמעשה של שוטה אינו מעשה כלל (ולא שהוא מעשה ורק לא יכול לפעול קניין) (קובץ הערות כט-א).
בטעם שפסול לעדות כתב הרמב"ם (עדות ט-ט) שהוא משום שפטור ממצוות. והקשה עליו הלחם משנה (שם) שלכאורה הטעם הוא משום שאין לו דעת.
בטעם ששוטה אינו מגרש חקר הרוגאצ'ובר האם הוא משום שאינו בר דעת ופטור מכל המצוות (אינו בר גירושין), או מחשש שכשאומר "גירושין" אינו יודע מה אומר ורוצה לומר דבר אחר (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ג ד"ה גירושין מי שאחזו קורדייקוס).
טבעו של שוטה (וכן חרש וקטן) שאינו בן דעה (חגיגה ב:, גיטין כג.). ויש חילוק בין דעתו של שוטה לדעתו של חרש, שלשוטה אין דעת כלל, אך לחרש יש דעת קלישתא (יבמות קיג., רש"י שבת קנג. ד"ה לשוטה).
דינו הוא שפטור מהמצוות אפילו מדרבנן (פרי מגדים או"ח פתיחה כוללת ח"ב א. וכן כתב שם לגבי חרש), ורק לגבי קטן יש דין חינוך מדרבנן.
סימניו
[עריכה]סימניו – הגמרא (חגיגה ג:) הביאה שלושה סימנים לשוטה: יוצא יחידי בלילה, לן בבית הקברות, ומקרע את כסותו. ובהמשך (חגיגה ד.) הוזכר סימן רביעי – המאבד מה שנותנים לו (אמנם בירושלמי תרומות א-א [ב.] הוזכרו ארבעת הסימנים הללו בברייתא אחת). ונחלקו אמוראים (בבבלי ובירושלמי שם) האם צריך שיהיו בו כל הסימנים יחד או אפילו אחד מהם.
נחלקו הראשונים האם סימני הגמרא הם בדווקא (מרדכי גיטין ע: תחילת סי' תכא בשם רבי אביגדור ברבי אליה הכהן), או שהם דוגמאות בעלמא, והוא הדין לכל דבר שדרך השוטה לעשות (כסף משנה (עדות ט-ט) בביאור דעת הרמב"ם (שם) שלא הביא את הסימנים שבגמרא אלא סימנים אחרים).
מספר הפעמים שצריך לעשות את סימני השטות – נחלקו בו הפוסקים:
א) שדרכו בכך (כסף משנה עדות ט-ט).
ב) שיעשה זאת שלוש פעמים, כדין חזקה (בית שמואל אה"ע קיט-יב לעניין עיתים שוטה).
ג) די בפעם אחת (ראש יוסף חו"מ לה-ו).
שוטים שונים
[עריכה]שוטה בדבר אחד, ובשאר הדברים הוא כפיקח – לרמב"ם דינו כשוטה (עדות ט-ט), ומהתוס' משמע שדינו כפיקח (חגיגה ג: ד"ה דרך, שדנו בזה שיהיה שוטה כיוון שיש חזקה שהוא שוטה בשאר הדברים, ומשמע שאם ידוע שבשאר הדברים הוא כפיקח – דינו כפיקח).
בעל מרה שחורה, שאינו עושה דברים של שיגעון אלא יושב בעצבות ורחוק מחבורת אנשים (דיכאון) (ערוך השולחן אה"ע קכא-יג) – נחלקו הפוסקים האם דינו כשוטה (שו"ת דברי מלכיאל ח"ז לו-ח, שו"ת עטרת חכמים אה"ע יז), או שאינו שוטה, שמרה שחורה אינה שטות אלא עצבות (ערוך השולחן אה"ע קכא-יג, שו"ת מהרי"ם מבריסק ל).
פתי, שאינו מכיר דברים הסותרים זה את זה ולא יבין את ענייני הדבר כדרך שמבינים שאר העולם (מפגר) (רמב"ם עדות ט-י), שאומר על הן לאו ועל לאו הן (כך משמע מהמהרי"ט ח"ב אה"ע טז תחילת ד"ה ומה) – הרי הוא כשוטה (רמב"ם שם). וחידש המהרי"ט (שם) שגם הרמב"ם אמר שהוא כשוטה רק לגבי עדות, שיש לחוש שמא נתחלף לו דבר בזולתו, אך לעניין מקח וממכר גיטין וקידושין, כאשר אנו מכירים שהבין את הדבר – הרי הוא כפיקח.
ערכים קרובים
[עריכה]ערכים קרובים: אנדרוגינוס, אשה במצוות, חרש, טומטום, סומא, עבד כנעני במצוות, עומד עלגביו, קטן, קנייני קטן.