קובץ יסודות וחקירות/טומטום
הגדרה
[עריכה]אדם שמקום ערוותו מכוסה מטבעו, ואין ניכרים בו לא זכרות ולא נקבות.
פירוש "טומטום" הוא מלשון אטום (משמע מרשב"ם בבא בתרא קמ: ד"ה וטומטום, וכן משמע קצת מהרמב"ם אישות ב-כה).
גדרם של הטומטומים אינם שווים, שחלקם זכרים וחלקם נקבות, ואם נקרע – ניכר אם הוא זכר או נקבה. ואינו כאנדרוגינוס שכולם שווים (ורק דנו חכמים מה דינו) (תוס' נידה כח. ד"ה אמר).
מקור וטעם
[עריכה]מהותו – בפשטות הוא ספק זכר ספק נקבה, אך יש דעה שהוא בריה בפני עצמה, ונפק"מ למשל לקדושת בכור, שאם הוא ספק זכר – קדוש מספק, אך אם הוא בריה – אינו קדוש כלל (בכורות מב.).
בדינים שונים
[עריכה]בעל מום (בין באדם ובין בבהמה) – מהגמרא נראה שטומטום אינו מום (ובאנדרוגינוס נחלקו). וברמב"ם יש בזה סתירה (מנחת חינוך רעה-א [ד]).
פרטי הדין
[עריכה]טומטום שנקרע ונמצא זכר – יש בו שלוש דעות (הדעה הראשונה היא הידועה יותר):
א) בפשטות מתברר למפרע שמתחילה היה זכר (וכן אם נמצא נקבה) (תוס' יבמות פג. ד"ה בריה).
ב) הרוגאצ'ובר חידש שהוא זכר רק מכאן ולהבא (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה טומטום שנקרע).
ג) ובמקום אחר חידש עוד יותר, שאפילו לאחר שנקרע הוא עדיין בריה בפני עצמה לכמה דינים, ולכן עדיין פסול לקרבן (בבהמה), פסול להקריב (בכהן) ואינו נוטל חלק בארץ (צפנת פענח תנינא (בסוף כרך ב) עמוד 100).
בגדלותו וחיובו במצוות (וכן בדין אנדרוגינוס) כתב הרמב"ם (אישות ב-כה) שהם מבן י"ב שנה. ומצאנו בדבריו שלוש דעות:
א) המגיד משנה (שם) הבין מדבריו שהם לכל הדינים, ותמה שבמצוות שנשים פטורות אף הטומטום צריך להיפטר כשהוא בן י"ב ממה נפשך – שאם הוא זכר עדיין אינו גדול, ואם הוא נקבה הוא פטור ממצוות אלו.
ב) הלחם משנה (שם) סובר שהרמב"ם דיבר דווקא במצוות שנשים חייבות, אך במצוות שנשים פטורות – מחוייב רק מבן י"ג.
ג) והרוגאצ'ובר חידש שמבן י"ב חייב בכל המצוות, וגם במצוות שנשים פטורות, משום שסובר שגדלות מתחילה גם בזכר מבן י"ב, אלא שאין גדלות בלא שערות, ושערות בזכר קודם י"ג הרי הן שומא, ולכן זכר יכול להיות גדול רק בי"ג. אך טומטום, שלא שייך בו הבאת שערות – מבן י"ב נעשה גדול, אפילו אם הוא זכר (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה טומטום ואנדרוגינוס).