קובץ יסודות וחקירות/שווה כסף
הגדרה
[עריכה]נכסים שאינם מטבע, ומועילים בכמה דיני תשלומין ככסף.
מקור וטעם
[עריכה]המקור לדין שווה כסף ככסף שונה בכל דין (האריך בזה תוס' קידושין ב. ד"ה בפרוטה):
א) עבד עברי – "ישיב גאולתו" (קידושין טז.).
ב) נזיקין – "כסף ישיב לבעליו" (בבא קמא ז.).
ג) פדיון הבן – כלל ופרט וכלל (שבועות ד:).
ד) הקדש – כלל ופרט וכלל (תוס' שם. ושיירי קרבן על הירושלמי שקלים (מודפס אחרי שקלים שבתלמוד הירושלמי) תחילת פרק ב הוכיח מהגמרא שם שגם בשקלים מדאורייתא שווה כסף ככסף, ורק מדרבנן לא).
ה) ערכין – נלמדים מנזיקין ועבד עברי (תוס' שם).
ו) קידושין – תוס' כתבו שנלמדים מנזיקין ועבד עברי (שם), והריטב"א כתב שהוא סברא, שכיוון שהוא מדעת שניהם (האיש והאשה) והוא דבר חשוב – מה לי כסף ומה לי שווה כסף (שם ד"ה בכסף, וכתב כך גם לעניין קניין שדה. והמהרש"א שם תמה גם על תוס' למה לא לומדים זאת מסברא).
בדינים שונים
[עריכה]בקניין שווה כסף נחלקו האחרונים האם הוא מועיל מדין קניין כסף (הגר"ח מעשר שני ח, פני יהושע בבא מציעא מז. על תד"ה גאולה) או מדין חליפין (אבי עזרי אישות ג-א. דן בזה תורת הקניינים ח"א עמוד נח).
פדיית בתי ערי חומה, שדה אחוזה ובתי חצרים, הסתפק המנחת חינוך (שמא-א [ד]) אם אפשר לפדותם בשווה כסף.
ערכים קרובים
[עריכה]ערכים קרובים: חומר ושווי, מטבע, מטלטלין, קרקעות.