קובץ יסודות וחקירות/רשות היחיד
הגדרה
[עריכה]מקום שרוחבו לפחות ארבע על ארבעה טפחים, וגובהו (או עומקו, או המחיצות שסביבו) לפחות עשרה טפחים (הסוגיא בשבת ו.).
בדיני שבת.
לדוגמא, תל, חריץ, או חצר (רמב"ם שבת יד-א).
מקור וטעם
[עריכה]במהותה חקרו האחרונים האם היא מקום שגדור ע"י מחיצות, או מקום שאינו מעורב ופרוץ עם מה שסביבו (שלא יוכלו בני רשות הרבים להיכנס אליה) (ברכת אברהם סוכה טו. סי' "פרוץ כעומד" א. עיון בלומדות יא סי' "הגדרת מחיצה בשבת ובסוכה": מחיצה בשבת היא מקום שאינו מעורב עם מה שסביבו, וחילק שם שבדופן לסוכה צריך רק שתחשב מחיצה ע"פ גדרי התורה).
פרטי הדין
[עריכה]רוחבה ארבעה על ארבעה טפחים (שבת ו.). לרש"י צריך שגם תחתיתה (בתוך שלושה טפחים הסמוכים לארץ) תהיה רחבה ארבעה, ולתוס' די בזה שבגובה עשרה טפחים היא רחבה ארבעה (תוס' עירובין לג. ד"ה וכלכלה, ובסופם יישבו גם את שיטת רש"י).
מחיצות רשות היחיד גובהן עשרה טפחים (סוכה ה., ה:, ו:). וחקר הגר"ח (על הרמב"ם שבת יז-יב) האם המחיצות עצמן צריכות להיות עשרה טפחים, או שהמקום בגובה עשרה טפחים צריך להיות מוקף מחיצות. ונפק"מ למחיצות העשויות מלחי של אשירה: המחיצות לא נחשבות עשרה טפחים כי כתותי מיכתת שיעוריה, אך מקום עשרה מוקף מחיצות. והסיק בדעת הרמב"ם שהמקום צריך להיות מוקף.
רשות היחיד עולה עד לרקיע (שבת ז.). וחקר הגר"ח (על הרמב"ם סוכה ד-יא ד"ה והנראה) האם הוא משום שנחשב כאילו יש מחיצות עד לרקיע (מדין גוד אסיק), או שהמחיצות שלמטה מספיקות. והסיק בדעת הרמב"ם שהמחיצות התחתונות מספיקות.
עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה הוא רשות היחיד – ונחלקו המפרשים האם הוא מדין גוד אסיק (רש"י) או שהעמוד בעצמו הוא רשות היחיד גם בלא גוד אסיק (רשב"א ומהרש"א, הובאו באבני נזר או"ח רעב-ו, והביא גם את רש"י).
ערכים קרובים
[עריכה]ערכים קרובים:גוד, הוצאה מרשותלרשות, כרמלית, לבוד, מחיצה, מלאכות שבת (לגבי איסור עשיית מלאכה בכלל), מקוםפטור, רשות הרבים (בשבת), תל המתלקט.