קובץ יסודות וחקירות/קיום שטרות
הגדרה
[עריכה]בית דין בודקים את חתימות העדים שבשטר ומאשרים שהן כשרות.
מקור וטעם
[עריכה]מקורו מדרבנן . אך מדאורייתא אין צריך קיום משום שעדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בבית דין (גיטין ג.) משום דלא חציף איניש לזיופי (רש"י גיטין ג. ד"ה נעשה).
ובשני מקרים נחלקו המפרשים האם הקיום הוא דרבנן או דאורייתא:
א) כאשר הנתבע מכחיש, ואין העדים קיימים – המרדכי (קידושין סי' תקסט) כתב שבזה צריך קיום מדאורייתא. והש"ך (חו"מ מו-ט) סובר שגם בזה הוא דין דרבנן (הביאם ודן בזה קצוה"ח מו-ד).
ב) כאשר אינו שטר עם חתימות ידי עדים אלא כתב ידו – רב שרירא גאון הב"ח והש"ך (חו"מ מו-י) סוברים שצריך קיום דאורייתא (ולכן אין מקיימים אלא בפניו), והקצוה"ח (מו-ה, והביא גם את דבריהם) והמחנה אפרים (עדות יז) סוברים שגם בזה הוא דרבנן (ולכן מקיימים אף שלא בפניו).
הטעם שאין חיסרון של עד מפי עד כאשר מקיימים את השטר ע"י שני עדים המכירים את חתימות העדים שבשטר, הוא משום שעדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בבית דין. ולכן העדים שמעידים על חתימותיהם, לא על מנה שבשטר הם מעידים אלא על החתימות עצמן. וכמו שאם שמעו עדים שנחקרו בבית דין – יכולים להעיד על כך, ואינו עד מפי עד (קצוה"ח מו-ג ד"ה ודע. אמנם הקובץ שיעורים בבא בתרא קסד דן האם יש בכלל חיסרון של עד מפי עד בקיום שטרות, אפילו לא מתוך הכתב, ונשאר על כך בסתירה).
במהות התקנה חקרו האם תיקנו שהשטר פסול עד שיקיימוהו, או שהוא כשר, אלא רק תיקנו שיקיימוהו (פרי משה עדות שבשטר כא-ב).
ומעין זה חקר הברכת שמואל (בבא מציעא יג-א ד"ה ונראה) האם חכמים ביטלו את הדין שנעשה כנחקרה עדותן בבית דין, או שהדין שנעשה כנחקרה נשאר, אלא שתיקנו שאינו מספיק וצריך קיום.
פרטי הדין
[עריכה]לשון הקיום היא: במותב תלתא כחדא הווינא ואתא פלוני ופלוני ואסהידו קדמנא אחתימת ידייהו, ומדאיתברר לנא דדא היא חתימת ידייהו אישרנוהו וקיימנוהו כדחזי (שו"ע חו"מ מו-ג).
שלושה הדיוטות כשרים לקיום שטרות (שו"ע חו"מ מו-ג). ויש אומרים שגם יחיד מומחה מועיל לקיום שטרות כיוון שקיום שטרות דרבנן (רמ"א חו"מ מו-ד).
דימוי חתימה לחתימה מועיל לקיום שטרות משום שקיום שטרות דרבנן, אבל בקיום דאורייתא (לדעות שיש מקרים שבהם הוא דאורייתא ) אינו מועיל (ש"ך חו"מ סט-יב, קצוה"ח מו-ד בסופו).
עדים הקרובים למלווה וללווה פסולים, ויש מי שמכשיר (שו"ע חו"מ מו-יט) משום שקיום שטרות דרבנן (קצוה"ח מו-יד בתחילתו).
עד נעשה דיין בקיום שטרות, משום שהוא דרבנן (כתובות כא:, רמ"א חו"מ ז-ה).