קובץ יסודות וחקירות/קידושי שטר
הגדרה
[עריכה]האיש כותב לאשה בשטר "הרי את מקודשת לי" ונותן לה, וכך הוא מקדשה (הסוגיא בקידושין ט.).
בערך זה נדון בקידושי שטר בפרט. בדיני קידושין בכלל ע"ע קידושין.
מקור וטעם
[עריכה]מקורו מהיקש משטר גירושין (גט) "ויצאה והיתה" ("ויצאה מביתו, והלכה והיתה לאיש אחר" (דברים כד-ב)) (קידושין ה.).
במהות הקניין כתב הגר"ש שקאפ (גיטין ה ד"ה ועל פי זה, וכן כתב לגבי שטר קניין וגט) שקונה את האשה וע"י זה את הראיה שבשטר (האותיות), וממילא קונה את הנייר של השטר, משום שהוא טפל לראיה שבו (ובעניין זה כתב הקובץ שיעורים קידושין ח שאין הקניין ע"י הנייר אלא ע"י האותיות, ולכן בשטר קידושין שאין בו שווה פרוטה לא שייכת הסברא "אשה בפחות משווה פרוטה לא מיקניא נפשה").
וכתב הקונטרסי שיעורים (קידושין ד-ט) בדעת הראב"ד ששטר קידושין הוא קניין כשאר קניינים, ונקרא ספר (וכן כתב לגבי גט. אמנם לגבי שטרות קניין כתב שהם רק לחזק את הדברים שנאמרו בעל פה, ואינם נקראים ספר).
פרטי הדין
[עריכה]שטר קידושין שמחובר לקרקע (שכתב שטר על מחובר לקרקע) א"א לקדש בו אשה כשם שא"א לגרש בגט שמחובר לקרקע, משום שהוקשה הוויה ליציאה ("ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר" (דברים כד-ב)) (ר"ן ריש קידושין).
כל הפסולים שפוסלים בגט – בין אלה הנובעים מהלכות גיטין ובין אלה הנובעים מהלכות שטרות – פוסלים גם בשטרי קידושין (דרכי משה דרכי הקניינים ח-יז).
שמו ושמה – נחלקו הראשונים האם צריך להזכירם בשטר קידושין, ויש בזה שלוש דעות:
א) צריך לכתבו שמו ושמה, כגון (בקידושי בת ע"י אביה) "בתך פלונית מקודשת לי אני פלוני" שהרי נלמד מגט, ובגט צריך לכותבם מדאורייתא (רשב"א קידושין ט. ד"ה כתב).
ב) אין צריך לכתוב שמו ושמה (ריטב"א קידושין ט. סוף ד"ה אמר).
ג) צריך לכתוב את שם האיש אך לא את שם האשה (תוס' ר"י הזקן קידושין ט.).