קובץ יסודות וחקירות/קבלת עדות
הגדרה
[עריכה]בית הדין שומעים את עדותם של העדים.
בערך זה נדון בקבלת העדות. לדיני העדים והעדות לאחר קבלתה ע"ע עדים.
בדינים שונים
[עריכה]איסורים שעד אחד נאמן בהם – פשוט שאין צריך קבלת עדות בבית דין.
איסורים שצריכים שני עדים – הנתיה"מ (לח בסופו) חידש שאעפ"כ אינם צריכים קבלת עדות בבית דין, והגר"א וסרמן סובר שצריך לקבל את עדותם בבית דין (קובץ הערות סז-י, והביא גם את נתיה"מ).
בשאר דינים פשוט שצריך קבלת עדות בבית דין.
פרטי הדין
[עריכה]הדיינים – קבלת עדות צריכה להיות בפני בית דין הראויים לדון, דהיינו שלושה מומחים (קצוה"ח עט-ז ד"ה ולענ"ד). ודין זה הוא דאורייתא, ולכן בימינו שאין מומחים, קבלת עדות היא רק מתקנת חכמים (קצוה"ח לד-א). ואם קיבלו עדות בפחות משלושה פסולה, מדין עד מפי עד (קצוה"ח ז-ה).
בלילה – כשם שאין דנים בלילה כך אין מקבלים עדות בלילה (ראש השנה כה:, שו"ע חו"מ כח-כד) משום שעדות היא כדין (סמ"ע שם ס"ק סב). ולדעת הרשב"ם בדיעבד כשרה (בבא בתרא קיד. ד"ה אפילו, וכן הרא"ש בבא בתרא פרק ח סי' ג). אמנם כתב הקצוה"ח (ה-ב בתחילתו) שאפילו הרמ"א, שלגבי תחילת דין הביא את דעת המכשירים בדיעבד, מודה לגבי קבלת עדות שפסולה אפילו בדיעבד.
ערכים קרובים
[עריכה]ערכים קרובים: אין מקבלין עדים שלא בפני בעלדין, דיינים, דרישה וחקירה, עדים.