קובץ יסודות וחקירות/צדקה

הגדרה

מצווה לתת ממון לעניים (הוזכר בנדרים ז., בבא בתרא ח:).

מקור וטעם

מקורה מהפסוק "כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' אלקיך נותן לך, לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון" (דברים טו-ז).
במהותה חידש הצפנת פענח שיש שני דינים: גם מצווה לתת לעני (פעולה), וגם מצווה שיהיה לעני (תוצאה) (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה צדקה). ור' שמואל חילק שרק בצדקה יש מצווה שהצדקה תגיע לעני, אך בשאר מתנות עניים אין מצווה שיגיעו לעני אלא רק אסור לבעל הבית ליטלם מדין גזל ממון עניים (חידושי ר' שמואל גיטין וקידושין עמוד קנא).
בטעמה נחלקו האם היא מדיני מתנות עניים או שהיא מצווה נפרדת (קונטרסי שיעורים נדרים יא-ו: הגר"א – מתנות עניים, נימוק"י – מצווה נפרדת).

פרטי הדין

אונס, דהיינו אדם שעבר עבירה נגד רצונו – דנו האחרונים האם עבר על האיסור אלא שפטור מעונש, או שלא עבר על האיסור כלל. והקהילות יעקב (שבת יא ד"ה ונראה) חילק שבמצוות שאין להן שיעור, כגון צדקה (וכן גמילות חסד ותלמוד תורה), מי שנאנס לא עבר כלל, שכוונת התורה שיקיים את המצווה רק כשיכול לקיימה (שהרי א"א לומר שהתורה התכוונה שיקיים את המצווה בכל רגע ורגע), ובמצוות שיש להם שיעור, כגון קריאת שמע ושמירת שבת ורוב המצוות, מי שנאנס עבר, שכוונת התורה היתה שיקיים את המצווה בשיעור זה, ורק פטור מעונש .
כפייה על הצדקה – לכאורה אי אפשר לכפות על צדקה משום שמתן שכרה בצידה ("בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלקיך" (דברים טו-י)), ואין כופין על מצוות עשה שמתן שכרה בצידה (חולין קי:). ויש בזה חמש דעות במפרשים (שלוש הדעות הראשונות הן הידועות יותר, שהן בתוס' בבא בתרא ח: ד"ה אכפיה. דנו בזה גם ב"י יו"ד רמח-א וקצוה"ח צז-ט):
א) באמת אין כופין עליה, אלא רק בדברים, או אם הציבור קיבלו עליהם שיכופו אותם.
ב) כופין עליה משום שיש בה גם לאו – "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך" (דברים טו-ז). ולדעה זו חקר ר' שמואל האם הוא מדין כפייה על המצוות, או מדין לאפרושי מאיסורא (חידושי ר' שמואל בבא בתרא עמוד ס).
ג) בכל מצווה שמתן שכרה בצידה בית דין מותרים לכפות, אלא שאינם מחוייבים בכך.
ד) בצדקה אין מתן שכרה בצידה כלל, שהרי מתן שכרה נאמר על "ולא ירע לבבך", שהיא טובת הלב, ולא על עיקר מצוות צדקה (מנחת חינוך תעט-א [ג] ד"ה ולולא, והוסיף שהיה אומר כן לולא דברי הראשונים).
ה) כיוון שיש כמה פסוקים על צדקה, ורק באחד מהם נאמר מתן שכרה – אינה נחשבת למתן שכרה בצידה (מנחת חינוך שם ד"ה גם, והוסיף שדבריו בטלים נגד דברי הראשונים) .
לא תאמץ – כתב הגר"א וסרמן שהלאו הזה בא מכח העשה "פתוח תפתח את ידך" (דברים טו-ח), ואינו לאו שנפרד מהעשה (קובץ שיעורים בבא בתרא מח).
לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ – חקר ר' שמואל האם האיסור להימנע מלתת צדקה, או שהאיסור הוא האימוץ והקפיצה (שיעורי ר' שמואל בבא בתרא ח"א עמוד רמז).
בל תאחר – מפורש בגמרא (ראש השנה ו.) שבצדקה עובר מייד, ואין בה דין של שלושה רגלים (כמו בקרבנות), משום שמייד ישנם עניים שיכול לתת להם. ונחלקו הראשונים מה החילוק בין האיסור שעובר מייד לבין האיסור לאחר שלושה רגלים:
א) תוס': מייד עובר רק אם יש עניים, ולאחר שלושה רגלים צריך גם לחזר אחר עניים (תוס' ראש השנה ד. ד"ה צדקות).
ב) רשב"א: מייד עובר רק על עשה (אפילו שיש עניים), ולאחר שלושה רגלים עובר גם על הלאו של בל תאחר.
ג) ר"ן: אין חילוק בין מייד לשלושה רגלים – אם יש עניים עובר מייד, ואם אין עניים לא עובר גם לאחר שלושה רגלים, ואין צריך לחזר אחריהם (ר"ן ראש השנה א: בדפי הרי"ף ד"ה וצדקה, והביא גם את התוס' והרשב"א. דן בזה גם מנחת חינוך תקעה-א [א] אות יב ד"ה והנה לדעת).

אנשים

נתינת צדקה לגוי – הסתפק הגר"א וסרמן (קובץ שיעורים בבא בתרא נד) האם מקיימים בזה מצוות צדקה, והסיק שישראל שנותן לגוי לא מקיים את המצווה, שנאמר המיעוט "לאחיך", אך גוי שנותן לגוי כן מקיים את המצווה, שלגבי גויים לא נאמר מיעוט זה.

ערכים קרובים

ערכים קרובים: מעשר כספים, משלוח מנות, מתנותעניים, נדריצדקה, תרומות ומעשרות (לגבי מעשר עני).