קובץ יסודות וחקירות/עדי חתימה ועדי מסירה

הגדרה

מחלוקת תנאים אלו עדים מכשירים את הגירושין - עדי חתימת הגט (רבי מאיר) או עדי מסירתו (רבי אלעזר).

מקור וטעם

בטעם מחלוקתם ביאר הגר"א וסרמן שלכו"ע כל שטר צריך להוכיח את הקניין, אלא שנחלקו האם ההוכחה צריכה להיות ע"י החתימה או ע"י המסירה (קובץ שיעורים ח"ב לד-ב).
והרוגאצ'ובר ביאר שר"מ סובר שהעדים הם בשביל שיתהווה הגט (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה עדי מסירה אות נח), ור"א סובר שהעדים הם בשביל שיתהוו הגירושין (שם אות נז ואות נח).
וכתב לה – מחלוקתם של ר"מ ור"א בדין העדים (שלר"מ עדי חתימה כרתי ולר"א עדי מסירה כרתי) קשורה למחלוקתם בפירוש "וכתב לה" (דברים כד-א), שר"א סובר שפירושו כתיבה (רש"י גיטין ג: ד"ה ואי) ור"מ סובר שפירושו חתימה (רש"י גיטין ג: ד"ה חתימה. ונפק"מ לכל דיני כתיבת הגט, כגון לשמה (גיטין ג:, כו.) ומחובר לקרקע (גיטין כא:), האם נאמרו על הכתיבה או על החתימה).
בקשר בין שתי המחלוקות הללו יש שני צדדים הפוכים:
א) שורש מחלוקתם הוא האם עדי חתימה כרתי או עדי מסירה כרתי, לר"מ שעדי חתימה כרתי ממילא יכול לפרש "וכתב" על החתימה, ולר"א שאין עדי חתימה, ע"כ "וכתב" היא כתיבה (רש"י גיטין כג. ד"ה רבי אלעזר, כו. ד"ה עדי מסירה, וכן משמע מלשון הגמרא כו. "עדי מסירה כרתי ובעינן כתיבה לשמה").
ב) שורש מחלוקתם הוא האם "וכתב" הוא כתיבה או חתימה, וכיוון שלכו"ע לומדים בגזירה שווה "דבר דבר" מממון שגט צריך שני עדים (גיטין צ.), ממילא נחלקו אלו עדים הם: לר"מ ש"וכתב" היא חתימה – אלו עדי חתימה, ולר"א ש"וכתב" היא כתיבה, אבל חתימת הגט אינה מדאורייתא, ע"כ צריך לומר שצריך עדי מסירה (רש"י גיטין כב: ד"ה רבי אלעזר).

בדינים שונים

בדיני גיטין (גיטין ט:).
בשטרי קניין קרקע (כתובות צד:, בבא בתרא קע.).
בשטרי חוב נחלקו בתוס' (גיטין ג: ד"ה וגובה) האם גם בזה סובר ר"א שעדי מסירה כרתי וגובה מנכסים משועבדים.
שטרי ראיה – הרא"ש סתר עצמו האם גם בזה מצריך ר"א עדי מסירה (קובץ שיעורים בבא בתרא סוף תרכח).

פרטי הדין

עדי חתימה, חקרו האחרונים האם הם מעידים על כתיבת השטר, שנכתב בציוויו של הלווה, או על המסירה, שמכך שנחתם ע"י הלווה וכעת הוא ברשות המלווה, ע"כ הלווה מסרו למלווה (קובץ שיעורים בבא בתרא תקצט. וכן חקר פרי משה עדות שבשטר ז-ג האם עדי החתימה מעידים על המסירה, או שיש רק אנן סהדי שהיתה מסירה (אך העדים גמרו את עדותם בחתימה)).
חתימת הגט – חקר הקונטרסי שיעורים האם היא דין בגט, או דין עדות, ששטר צריך עדים (גיטין ד הקלטות אות יג ד"ה ובביאור: רש"י ורשב"א – דין בגט, תוס' – דין בשטר).
כתיבת הגט לר"מ היא רק ההכנה לחתימתו (קונטרסי שיעורים גיטין ד הקלטות אות יג סוף ד"ה ובתוס').

דעת ר"א

גם לר"א עדים חותמים על הגט, אלא שאינם מדאורייתא אלא מדרבנן מפני תיקון העולם (גיטין ג:), שמא ימותו עדי המסירה (רש"י שם ד"ה אלא). גם לדעת ר"א די בעדי חתימה. ובטעם לזה נחלקו הראשונים לארבע דעות (קונטרסי שיעורים גיטין ד הקלטות אות כ):
א) כוונת ר"א שלא רק עדי מסירה כרתי אלא גם עדי חתימה כרתי, ולכן אם יש עדי חתימה די בזה (הרבה ראשונים בדעת הרי"ף).
ב) כיוון שיש עדי חתימה – חזקה שהיתה מסירה כדין, בעדים (רבינו אפרים שהובא בר"ן).
ג) עדי החתימה נחשבים כעדים על כך שהיתה מסירה כדין, בעדים (רשב"א).
ד) המסירה כורתת כיוון שהיו עדי חתימה, שמעידים על עיקר הדבר (ר"ן).
"וכתב" לר"א – נחלקו הראשונים מה פירוש "וכתב" לדעת ר"א, ויש בזה שלוש דעות (דן בזה קונטרסי שיעורים גיטין ד הקלטות אות טז):
א) רק כתיבה.
ב) כתיבה חתימה ונתינה (שתי הדעות הללו בריטב"א גיטין פו: ד"ה מאן).
ג) כתיבה ונתינה (רש"י גיטין פו: ד"ה הא, וכן כתב ספר הזכות).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: אין דבר שבערווה פחות משניים (עדי בירור),גט, גירושין, עדיקיום, עדים, שטר (קניין), שטר ראיה.