קובץ יסודות וחקירות/נערה מאורסה
הגדרה
[עריכה]נערה שנתקדשה, אביה ובעלה מפירים את נדריה יחד, ואם הפר רק אחד מהם - אינו מופר (נדרים סו:, הסוגיות בנדרים בכל פרק י).
בערך זה נדון בדיני נערה מאורסה, ובעיקר בדיני הפרת נדריה. לדיני אירוסין בכלל ע"ע קידושין.
בלשון התורה נקראת מאורשה (דברים כב-כג,כה,כז), ובלשון חז"ל מאורסה (במשנה ובגמרא במקומות רבים).
מקור וטעם
[עריכה]במקור שאביה ובעלה מפירין נדריה נחלקו בגמרא:
א) ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה (נדרים סז.),
ב) בין איש לאשתו ובין אב לבתו (נדרים סח.).
בטעם שצריך גם את הפרת הארוס חקר הרוגאצ'ובר האם הוא משום שהאירוסין גורעים מכח האב (שהאירוסין קצת הוציאו את הנערה מרשותו) או משום שהתווסף בה גם כח הארוס (וכח האב לא נגרע, שהאירוסין אינם מוציאים ממנו כלל) (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה הפרה (אות נד)).
גדר הפרת האב והבעל הוא הפרה בשותפות (תוס' נדרים סו: ד"ה נערה).
פרטי הדין
[עריכה]ישנם שני חילוקים בין דיני נערה לבוגרת:
א) רשות האב – הבגרות מוציאה את הבת מרשות האב לגמרי, אך הנערות אינו מוציאה ממנו לגמרי, שהרי אביה עדיין זכאי במציאתה, במעשי ידיה ובהפרת נדריה (נידה מז. במשנה).
ב) הבא עליה – הבא על נערה מאורסה חייב סקילה, אך הבא על הבוגרת חייב חנק (סנהדרין סו:).
הפר הארוס ולא הפר האב אינו מופר (נדרים סו:). ובגדר הפרתו הסתפקה הגמרא האם מיגז גייז או מקליש קליש (נדרים סח.), דהיינו האם חציו של הנדר בטל וחציו נשאר כבתחילה, או שכל הנדר נחלש (ר"ן שם ד"ה איבעיא, תוס' שם ד"ה איבעיא), שהפרתו פשטה בכל הנדר (רש"י שם ד"ה או).
וחידש הגר"א וסרמן (קובץ הערות עג-יא) שכל ספק הגמרא הוא למאן דאמר שני מתירים מעלים זה בלא זה, אך למאן דאמר אין מעלים זה בלא זה – לא מיגז גייז ולא מקליש קליש.
נערה מאורסה שמת הארוס נתרוקנה הרשות לאב – וחקר ר' שמואל בין שלושה צדדים (חידושי ר' שמואל נדרים עמוד קכח, קמא):
א) האב מקבל את כח ההפרה של הארוס.
ב) כח האב מתפשט על כל הנדר.
ג) בעלותו עכשיו מספיקה, ואינו צריך את כוחו של הארוס.
נתקדשה מעכשיו ולאחר שלושים יום, שדינה הוא שקידושי מאה תופסים בה (קידושין ס.) – הגר"א וסרמן כתב בדעת התוס' שכל אחד מהמקדשים יוכל להפר נדריה בשותפות האב, משום שלעניין הפרה מועיל גם קניין שאינו גמור (קובץ הערות לה-ז בסופו). והירושלמי (נדרים י-ה [לג:], הובא בקובץ הערות שם) הסתפק מי יפר בזה.
אנשים
[עריכה]איילונית – אין לה דין נערה, ולכן אין בה דין נערה מאורסה, משום שאינה מביאה סימני נערות, אלא מקטנותה יוצאת לבגרותה (יבמות פ.). לרש"י מי"ב שנה נעשית בוגרת (רש"י שם ד"ה אמר ליה אביי), ולריטב"א מי"ב שנה ומחצה (ריטב"א קידושין ד. ד"ה אלא. דן בדבריהם המשנה למלך עבדים ד-א ד"ה והריטב"א).