קובץ יסודות וחקירות/בוגרת
הגדרה
[עריכה]שלב בחיי האשה בו היא גדולה לגמרי ואין לאביה שום זכות בה.
תחילת הבגרות תלויה בשני דינים: שישה חודשים לאחר תחילת הנערות (קידושין עט.), וסימני בגרות (נידה מז.). ונחלקם לשני סעיפים: שישה חודשים, סימנים.
שישה חודשים
[עריכה]שישה חודשים – אין בין נערות לבגרות, דהיינו מתחילת ימי הנערות (סימני נערות, שהם שתי שערות) עד תחילת ימי הבגרות, אלא שישה חודשים (קידושין עט.). דהיינו, מי"ב שנה ועד ל"ה שנה, כל זמן שהבת תביא שתי שערות – תהיה נערה למשך שישה חודשים, ולאחר מכן תתחיל בגרותה (פירוש המשניות לרמב"ם כתובות מ:, מים חיים אישות ב-ג (בסוף הרמב"ם)).
אורכם של ששת החודשים – מהרמב"ם משמע שהם שישה חודשים שלמים מיום ליום (ספר קובץ על הרמב"ם אישות ב-ב), אך החלקת מחוקק (אה"ע ד-יב) כתב שהם ארבעה חודשים שלמים, ודי ביום אחד מהחודש הראשון ויום אחד מהחודש האחרון (שפורא גרים).
בטעם לששת החודשים הללו, הריטב"א (קידושין עט. ד"ה איתמר) כתב שלאחר שישה חודשים חזקה שהיא בוגרת (שהביאה סימני בגרות), ורש"י (שם ד"ה אלא) כתב שוודאי שהיא בוגרת.
הדין הפשוט הוא שמי"ב שנה ושתי שערות היא נערה, ושישה חודשים לאחר מכן היא בוגרת, כדלעיל. אמנם מצאנו כמה מקורות ששינו מזמנים אלו (הביאם ודן בזה גליוני הש"ס קידושין עט.):
א) רש"י: משהביאה שתי שערות נקראת בוגרת (רש"י תענית יג: ד"ה אין הבוגרת).
ב) ספר הפרדס לרש"י: בת י"ב היא בוגרת (דף סא: בדפיו).
ג) שאילתות: עד י"א שנה ושישה חודשים היא קטנה, מאז ועד י"ב שנה היא נערה, ומכאן ואילך היא בוגרת (פרשת משפטים).
סימנים
[עריכה]סימני בגרות – במסכת נידה (מז.) נשנו סימנים רבים במקום הדדים, גם במשנה וגם בברייתא: משיעלה הקמט תחת הדד, משיטו הדדים וכו'. ונחלקו הראשונים לגבי מה נאמרו סימנים אלה:
א) כל הסימנים הם סימני בגרות (רש"י שם ד"ה איזו).
ב) כל הסימנים הם סימני נערות (רמב"ם אישות ב-ז, ע"פ הלחם משנה שם. אמנם בפירוש המשניות שם (ד"ה איזו) פירש שסימני המשנה הם סימני בגרות).
ג) הסימנים שבמשנה הם סימני נערות, אך הסימנים שבברייתא הם סימני בגרות (רמב"ן שם ד"ה הא).
שירבה שחור על הלבן, חידש רש"י (סנהדרין סו: ד"ה תנו) שגם זהו סימן בגרות ונעשית בוגרת בו. ותמהו עליו האחרונים מניין לו זה (רעק"א שם ד"ה ברש"י ד"ה משהביא, ערוך לנר שם ד"ה ת"ר נערה).
הביאה סימני בגרות תוך ששת החודשים – לרש"י נעשית בוגרת מייד (קידושין עט. ד"ה אי נימא) ולתוס' ישנים אינה בוגרת עד שיימלאו ששת החודשים (שם ד"ה אילימא. ושיטת התוס' ישנים תמוהה לכאורה, שאם כן סימני הבגרות אינם מעלים ואינם מורידים, שקודם שישה חודשים היא תמיד נערה, ולאחר שישה חודשים היא תמיד בוגרת (פני יהושע שם ד"ה שם בהא)).
פרטי הדין
[עריכה]ישנם שני חילוקים בין דיני נערה לבוגרת:
א) רשות האב – הבגרות מוציאה את הבת מרשות האב לגמרי, אך הנערות אינו מוציאה ממנו לגמרי, שהרי אביה עדיין זכאי במציאתה, במעשי ידיה ובהפרת נדריה (נידה מז. במשנה).
ב) הבא עליה – הבא על נערה מאורסה חייב סקילה, אך הבא על הבוגרת חייב חנק (סנהדרין סו:).
בזכות האב על בתו עד הבגרות, חקרו האחרונים האם היא זכות לזמן עד הבגרות (או מיתתו), או שהיא זכות לעולם, ורק הבגרות (או מיתתו) מפקיעה אותה (קובץ שיעורים ח"ב יא-ג, שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קמז).
===אנשים ===
איילונית, אין לה נערות (ולכן אין בה דין נערה מאורסה), משום שאינה מביאה סימני נערות, אלא מקטנותה יוצאת לבגרותה (יבמות פ.). לכן אמה עבריה שהיא איילונית אינה יוצאת בסימני נערות ככל אמה עבריה (שהרי אינם שייכים בה), אלא בבגרותה (קידושין ד.).
באיש בפשטות יש רק דין קטן ודין גדול, ואין בו חילוק בין נערות לבגרות. אמנם חידש הרוגאצ'ובר שגם באיש יש בגרות, שדין הקפת זקן תחתון בבן סורר ומורה (סנהדרין סח: במשנה) הוא סימני הבגרות באיש (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ג ד"ה בגרות סימן בגרות באיש, צפנת פענח אישות ב-טו).