קובץ יסודות וחקירות/מיתה בידי שמיים

הגדרה

על עבירות מסויימות במזיד נענש במיתה בידי שמיים.
דוגמא לעבירה שחייבים עליה מיתה בידי שמיים: זר שאכל תרומה.
בחילוק בין מיתה בידי שמיים לכרת יש כמה שיטות בראשונים ובאחרונים:
א) בכרת בניו נכרתים ובמיתה בידי שמיים רק ימיו מתקצרים (רש"י שבת כה. ד"ה וכרת).
ב) בכרת מת בן חמישים ובמיתה בידי שמיים מת בן שישים (ירושלמי ביכורים ב-א [ו:], הובא בתוס' שבת כה. ד"ה כרת ובתוס' יבמות ב. ד"ה אשת).
ג) בכרת מת בן שישים ובמיתה בידי שמיים אין קצבה מתי ימות (תוס' שבת כה. ד"ה כרת).
ד) בכרת נענש גם לאחר מיתה (אם לא עשה תשובה) ובמיתה בידי שמיים אינו נענש לאחר מיתה (רמב"ם בפירוש המשנה וברטנורא סוף פרק הנשרפין).
ה) השדי חמד (ח"ג כ-צו עמוד 189 ד"ה ומזה) הביא דעה מחודשת שאין שום חילוק בין כרת למיתה בידי שמיים, והביא דעה נוספת שמיתה בידי שמיים אפילו חמורה יותר מכרת. אך נשאר עליהם בצ"ע שמהגמרא (שבת כה.) מוכח שכרת חמור יותר.
(והרמב"ן (סוף פרשת אחרי מות) כתב שיש שלושה סוגי כרת: מת בן שישים, נכרת מהעולם הבא, מת בנערותו ואין לו לא עולם הבא ולא תחיית המתים).

בדינים שונים

אין עונשין מן הדין (מכות ה:). ובכרת ומיתה בידי שמיים נחלקו הראשונים האם עונשים בהם מן הדין:
א) תוס' הרא"ש כתב שכן עונשים עונשי שמיים מן הדין (קידושין נז: ד"ה אי, וכן כתב ספר המקנה (ר' אליעזר זוסמאן סופר) ד-ב אות ג. וכן כתב שער המלך שחיטה פרק ב לגבי כרת).
ב) הרשב"ם (בבא בתרא פח: ד"ה למעוטי) ותוס' (חולין קטו: ד"ה מה) כתבו שאין עונשים כרת מן הדין, והוסיף האתוון דאורייתא (כה בתחילתו ד"ה הן אמת) שדין מיתה בידי שמיים כדין כרת (וכן כתב כללי התלמוד כללי הקל וחומר ג (מודפסים בסוף מסכת ברכות עמוד 98) שאין עונשים בכרת ומיתה בידי שמיים).
וביאר האתוון דאורייתא (שם) ששורש מחלוקתם בטעם שאין עונשים מן הדין: אם הטעם הוא שחוששים לפירכא על הק"ו – בידי שמיים אין חשש פירכא, שהקב"ה יודע אם יש פירכא או לא, ואם הטעם שהעונש לא מספיק לעבירה זו – גם בידי שמיים לא יענש (במחלוקתם דן גם בבית האוצר ח"א כלל נט) .
אזהרה – בפשטות לחיוב מיתה בידי שמיים אין צריך אזהרה (לחם משנה סנהדרין יח-ב, וכן משמע ממכות יג.). אך יש שכתבו שכן צריכה אזהרה (יד רמ"ה סנהדרין פג:, ספר המצוות לרמב"ם שורש יד, פירוש המשניות לרמב"ם מכות יג., דן במחלוקת זו הגרי"פ פערלא פתיחה למניין העונשין ז ד"ה וראיתי להרמ"ה).
כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני (תמורה ד:). אך בחיוב מיתה וכרת לכו"ע מהני, שחיוב כרת ומיתה שייך רק בגלל שעשה את המעשה האסור, ואם לא היה מועיל לא היה אפשר להענישו במיתה וכרת (זכר יצחק ח"א מו ד"ה ועל).
יהרג ואל יעבור – באיסורים משלוש העבירות החמורות (עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים) שאין בהם שום מציאות של מיתה או כרת, כגון אלמנה לכהן גדול, שהיא עריות אך אין בה מיתה, נחלקו הפוסקים האם יהרג או יעבור (שדי חמד ח"ג עמוד 50 אות י).

פרטי הדין

התראה – אין צריך התראה לחיוב מיתה בידי שמיים (יומא סו:).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: כרת, לצאת ידישמיים, מיתות ביתדין, מלקות.