לדלג לתוכן

קובץ יסודות וחקירות/לפנים משורת הדין

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הגדרה

[עריכה]

אע"פ שהכתוב פטר מכמה דינים, יש לאדם להיכנס לפנים משורת הדין ולא לדקדק בכך שפטור (רש"י בבא מציעא לג. ד"ה כל).
בדיני ממונות.
לדוגמא, אבידתו ואבידת אביו – מעיקר הדין אבידתו קודמת, אך לפנים משורת הדין יחזיר את אבידת אביו (בבא מציעא לג.).
המושג ההפוך נקרא שורת הדין (גיטין מ: במשנה, נד:), שפירושו הדין נותן (רש"י גיטין נד: ד"ה שורת), שכך דרך המשפט (פירוש הרמב"ם למשנה גיטין מ: באמצעו).

מקור וטעם

[עריכה]

מקורו מהפסוק (דברים ו-יח) "ועשית הישר והטוב" (רש"י דברים ו-יח, קצוה"ח רנט-ג, מהרש"א חידושי אגדות עבודה זרה כה. ד"ה זה, בבא מציעא לה. לעניין שומא הדר, בבא מציעא קח. לעניין דינא דבר מצרא). והוא מדאורייתא (שדי חמד ח"ג ל-כט (ד"ה ואם) עמוד 282).

פרטי הדין

[עריכה]

דבר שגם הוא וגם אחרים פטורים מן הדין – יש אומרים שבזה אין לפנים משורת הדין, אלא דווקא בדבר שאחרים מחוייבים ורק הוא פטור (ר"י מאורליינש בתוס' בבא קמא ק. ד"ה לפנים). אך לריטב"א (בבא מציעא כד: ד"ה לפנים) ולתוס' (בבא קמא ק. ד"ה לפנים) גם בזה יש לפנים משורת הדין.
שליש – דינו של לפנים משורת הדין כדין הידור מצווה, שצריך להוציא עליו רק עד שליש בדמיו (שדי חמד ח"ג ל-כט (ד"ה וכתב) עמוד 282).
כפייה – נחלקו הפוסקים האם כופין על לפנים משורת הדין (שדי חמד ח"ג ל-כט (ד"ה לפנים) עמוד 282, קצוה"ח רנט-ג).
בהפסד מוכח אין צריך לעשות לפנים משורת הדין (רש"י בבא מציעא לג. ד"ה כל, שו"ע חו"מ רסד-א).
שומא הדר (בית דין ששמו קרקע להגבותה למלווה, ולאחר זמן הביא הלווה את המעות למלווה, מסלקים את המלווה מהקרקע ומשיבים אותה ללווה) (בבא מציעא לה.) – הוא לפנים משורת הדין, שיחזור הלווה לקרקעו (סמ"ע חו"מ קג-יג) .

אנשים

[עריכה]

עני אינו צריך לעשות לפנים משורת הדין (רמ"א חו"מ רנט-ה, יד מלאכי שסז).

ערכים קרובים

[עריכה]

ערכים קרובים: ברמצרא, דרבנן, הידורמצווה, כופין על מידתסדום, מנהג, מצוות, שומא הדר.