קובץ יסודות וחקירות/למד מן הלמד

הגדרה

בדיני קודשים אפשר ללמוד מידה רק מהמפורש בתורה, ולא מדבר שנלמד ממידה אחרת (הסוגיא בזבחים מט:).
לדוגמא, הקטרת פר העלם דבר של ציבור נלמדת מפר כהן משיח, ולכן אי אפשר ללמוד ממנה לשעירי עבודת כוכבים (זבחים מא.).

מקור וטעם

הטעם שאין למדים מן הלמד בקודשים הוא מעין הכלל "שנה עליו הכתוב לעכב", שלא נחשב ציווי שיחשב שנה עליו לעכב. וכאן אין אפילו מצווה לכתחילה (אמנם בשנה עליו הכתוב לעכב יש מצווה לכתחילה) (בירורי המידות ה-א-ז).

בדינים שונים

בחולין – מפורש בגמרא (זבחים מט:) שכל החיסרון של למד מן הלמד הוא בקודשים ולא בחולין. אמנם הירושלמי (קידושין א-ב [ה:]) נקט שאין לומדים מן הלמד אפילו בחולין (בדיני עבד עברי) (דנו בדבריו שיירי קרבן על הירושלמי שם ויפה עיניים זבחים מט: ד"ה אר"י).
בטומאה – מפורש בגמרא (זבחים מט:) שכל החיסרון של למד מן הלמד הוא בקודשים ולא בחולין. אמנם הספרי כתב שגם בטומאה אין למדין מן הלמד (ספרי חוקת קכז, הביאו ודן בדבריו ביפה עיניים זבחים מט:, ותוס' שבת סד. (ד"ה שמע) נשאר בקושיא על הגמרא שם מדוע לא לומדת מן הלמד בטומאה).

פרטי הדין

במידות שונות – אין למדים מן הלמד שייך רק במידות שנקראות למד, והן: היקש, סמוכים, גזירה שווה, קל וחומר, בניין אב (ובהן הגמרא דנה בזבחים מט:-נ:). אבל בשאר המידות כן למדים, משום שלא נקראים למד אלא כאילו מפורשים בכתוב (בירורי המידות ה-א-ו) .
גזירה שווה – דבר הנלמד בגזירה שווה חוזר ומלמד בגזירה שווה אפילו בקודשים (בירורי המידות ג-ג-ח).
גזירה שווה של גילוי מילתא – גם אם דבר הלמד בהיקש לא חוזר ומלמד בגזירה שווה (בקודשים) (ספק בזבחים מט:) – הוא כן חוזר ומלמד בגזירה שווה של גילוי מילתא (בירורי המידות ג-ד-א).
היקש המפורש בתורה – מלוא הרועים סובר שלומדים בו מן הלמד גם בקודשים, ובירורי המידות חולק עליו (בירורי המידות ה-א-א, והביא את מלוא הרועים).
קל וחומר – לבבלי חוזר ומלמד בקל וחומר (זבחים מט:), ולירושלמי ע"פ קרבן העדה – לא (סוטה ה-ב [כד.], ומראה הפנים שם חלק עליו).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: בניין/אב, גזירה/שווה, /היקש, מידות שהתורה נדרשת/בהן, קל וחומר.