קובץ יסודות וחקירות/לא תחנם
הגדרה
[עריכה]אסור לחון עובדי עבודה זרה (הסוגיא בעבודה זרה כ.).
לדוגמא, אסור לתת להם מתנת חינם (עבודה זרה כ.).
מקור וטעם
[עריכה]מקורו מפורש בתורה: "כי יביאך ה' אלקיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה, ונשל גויים רבים מפניך החיתי והגרגשי והאמורי והכנעני והפריזי והחיווי והיבוסי שבעה גויים רבים ועצומים ממך. וגו' לא תכרות להם ברית ולא תחנם" (דברים ז-א, ב).
פרטי הדין
[עריכה]דינו כולל כמה איסורים:
א) לא תיתן להם חן, דהיינו שלא יאמר כמה נאה עובד כוכבים זה (עבודה זרה כ. ורש"י ד"ה לא).
ב) לא תיתן להם מתנת חינם (עבודה זרה כ.).
ג) לא תיתן להם חנייה בקרקע (עבודה זרה כ., והגמרא שם ביארה כיצד דורשים את שלושת האיסורים מאותו פסוק). והרמב"ם (עבודה זרה י-ד) הוסיף שיש בזה גם איסור עשה, שנאמר "לגר אשר בשעריך תתנה ואכלה או מכור לנכרי" (דברים יד-כא) – לנכרי במכירה ולא בנתינה.
ד) הרמב"ם (עבודה זרה י-א,ב) הוסיף שאסור לרחם עליהם. כגון להציל גוי שאובד, טובע או צריך רפואה. וביאר הסמ"ג (לאו מח ד"ה שלושה) ששלושת האיסורים שבגמרא הם דרשות, אך פשט הפסוק הוא לא לרחם עליהם, כדברי הרמב"ם. עוד חידש הרמב"ם (שם) שאיסור זה הוא אפילו בשכר, כגון לרפאות בשכר. והמנחת חינוך (תכו-א [ב]) הקשה עליו שבשכר לא שייך לא תחנם, שהרי אינה מתנת חינם.
חנייה בקרקע – למכור להם קרקע – אסור, להשכיר להם – מותר (עבודה זרה כא.), ובקניין לזמן הסתפק המנחת חינוך (תכו-א [ד]).
מלקות על מכירת קרקע – החינוך (סוף צד) כתב שאינו לוקה, משום שהוא לאו שאין בו מעשה, שאפשר למוכרה בלא מעשה. והמנחת חינוך (תכו-א [ה]) הקשה עליו מכמה מקומות שמוכח שמכירה היא כן מעשה ולוקים עליה.
לוקים על לא תחנם, ואינו לאו שבכללות שכולל כמה איסורים, משום שהכל איסור אחד (מנחת חינוך תכו-א [ה]. את כלל זה – שאיסור אחד אינו לא שבכללות – הביא גם כסף משנה עבודה זרה יא-א בסופו).
אנשים
[עריכה]שבעת עממים – פשט הפסוק נאמר על שבעת העממים, אך כתבו הראשונים שדין לא תחנם הוא על כל עובדי עבודה זרה (תוס' עבודה זרה כ. ד"ה דאמר, חינוך תכו בתחילתו).
לעולם בהם תעבודו (ויקרא כה-מו) – מכאן שאסור לשחרר עבד כנעני (ברכות מז:). ונחלקו הראשונים בטעם לאיסור זה: לרמב"ן הוא כדי שלא לתת להם מתנת חינם, מעין האיסור "לא תחנם" שנאמר בגוי, ולרשב"א (גיטין לח: ד"ה הא, והביא שם את הרמב"ן) מותר לתת לו מתנת חינם, ודין "לעולם בהם תעבודו" הוא איסור נפרד .
ערכים קרובים
[עריכה]ערכים קרובים:/גוי, חוקות הגויים.