קובץ יסודות וחקירות/לאו הניתן לתשלומין
הגדרה
[עריכה]לאו שהעובר עליו חייב לשלם ממון - אין לוקים עליו (מכות טז., רמב"ם סנהדרין יח-ב, חינוך סוף תקכב).
לדוגמא, גניבה, גזילה, עושק, אונאה (פירוש המשניות לרמב"ם מכות ג-א ד"ה והחלק), וכן שאר כל הלאווים שבממון (מנחת חינוך תקכב-א [ד]).
דינים דומים: על שישה סוגי לאווים אין לוקים (רמב"ם סנהדרין יח-ב וכסף משנה שם ד"ה ושאר):
א) לאו שאין בו מעשה.
ב) לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין.
ג) לאו שניתן לתשלומין.
ד) לאו הניתק לעשה.
ה) לאו שבכללות.
ו) לאו הבא מכלל עשה.
מקור וטעם
[עריכה]טעם הפטור הוא שהלאו נכתב לצורך חיוב תשלומין ולא לצורך חיוב מלקות (שרידי אש בבא קמא סוף כט, אמנם בהמשך דבריו הקשה על טעם זה).
פרטי הדין
[עריכה]במקום שאינו משלם כן לוקה, ואינו כלאו הניתק לעשה שפטור גם באופן שאינו ניתק (מנחת חינוך פג-א [א] ד"ה ועיקר).
ניתק לעשה – בלאו שניתן לתשלומין פטור ממלקות גם באופן שאינו ניתק לעשה (מנחת חינוך פג-א [א] ד"ה ועיקר, אחיעזר ח"א אה"ע כא-ב ד"ה ולכאורה).
אנשים
[עריכה]בנשים – לאו שאין לוקין עליו, כגון לאו שניתק לעשה וכן לאו שאין בו מעשה, דן המנחת חינוך (ח-ב [ד] ד"ה ונוהגת) האם נשים חייבות בו כשאר לאווין או שפטורות ממנו, כיוון שמקור חיוב נשים בלאווין נלמד מהפסוק (במדבר ה-ו) "איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם" (קידושין לה.) ושם מדובר רק בלאווין שנענשים עליהם.
ערכים קרובים
[עריכה]ערכים קרובים: לאו הבא מכלל/עשה, לאו הניתק/לעשה, לאו שאין בו/מעשה, לאו שבכללות, לאו שניתן לאזהרת מיתת בית/דין, /מלקות, מצוות לא תעשה.