לדלג לתוכן

קובץ יסודות וחקירות/יחיד מומחה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הגדרה

[עריכה]

דיין מומחה שבקי בהלכה, ואינו הדיוט, כשר לדון בכמה דינים.
בדיני ממונות והתרת נדרים (נדרים עח.).
בגדרו כתב הרשב"ם שהוא בקי בגמרא, כלומר רב מובהק (רשב"ם בבא בתרא קכ: ד"ה ה"נ), והרמב"ם כתב שהוא סמוך (רמב"ם סנהדרין ה-ח).

מקור וטעם

[עריכה]

המקור שיחיד מומחה דן דיני ממונות תלוי במחלוקת בגמרא: למ"ד שמדאורייתא דיין אחד כשר – פשוט שמועיל מדאורייתא, ולמ"ד שמדאורייתא צריך שלושה מומחים – היא תקנת חכמים שיועיל גם יחיד מומחה (תוס' סנהדרין ה. ד"ה ואם).

בדינים שונים

[עריכה]

להתרת נדרים – מועיל יחיד מומחה (נדרים עח.).
הודאה בפני יחיד מומחה לא מועילה, אלא רק בפני בית דין של שלושה (רמב"ם סנהדרין ה-יח).
הודאה שאינה מועילה להודאה, כגון הודאה בפני יחיד מומחה, הסתפק הקצוה"ח (ג-ב) האם מועילה לדין מודה במקצת לחייבו שבועה כל זמן שלא חזר בו מהודאתו.
הכופר בפני יחיד מומחה – נחלקו הפוסקים האם הוחזק כפרן (כנסת הגדולה, והוסיף שהוחזק כפרן אפילו לדעת הרמב"ם שהודאה בפני יחיד מומחה לא מועילה. הובא בקצוה"ח ג-ג בתחילתו), או לא (שו"ע חו"מ ג-ב).
קיום שטרות – יש אומרים שגם יחיד מומחה מועיל לזה, כיוון שקיום שטרות דרבנן (רמ"א חו"מ מו-ד).

פרטי הדין

[עריכה]

אל תהי דן יחידי – אע"פ שמותר ליחיד מומחה לדון, אמרו חכמים "אל תהי דן יחידי" (אבות ד-ח). הרמב"ם (סנהדרין ב-יא) והשו"ע (חו"מ ג-ג) סוברים שהיא מצוות חכמים. אך תוס' (סנהדרין ה. ד"ה כגון) כתבו שהיא רק עצה טובה כדי שלא יטעה, אך אם הוא רגיל בדינים, שאין לחוש שמא יטעה – יכול לדון יחידי.

ערכים קרובים

[עריכה]

ערכים קרובים: דיינים, סמיכת/זקנים, קבלת בעלי הדין (שהסכימו לדון אצל דיין פסול).