קובץ יסודות וחקירות/היזק ראיה

הגדרה

נזק שנגרם מהסתכלות של אדם לתוך רשותו של חבירו (הסוגיא בבבא בתרא ב:-ג.).
לדוגמא, שותפין שחלקו את החצר – יכול האחד לכוף את חבירו לבנות כותל ביניהם, כדי שחבירו לא יסתכל לתוך רשותו (בבא בתרא ג.).
החולק על דין זה הוא בעל הלישנא קמא (בבבא בתרא ב:), שסובר שהיזק ראיה לא שמיה היזק. ורק בעל הלישנא בתרא סובר ששמיה היזק. והלכה ששמיה היזק (שו"ע חו"מ קנז-א).

מקור וטעם

במהותו ישנם שלושה עניינים (קהילות יעקב בבא בתרא ה ד"ה ונראה):
א) היזק גופו – שמתבייש מכך שחבירו רואהו שעושה דברי צניעות.
ב) היזק ממונו – שמצמצם את תשמישי החצר, שלא יכול לעשות בה דברי צניעות.
ג) איסורא – שאסור להסתכל בחצר חבירו (אבן האזל שכנים א-ב: רמב"ם – היזק גופו, ראב"ד – מניעת השתמשות. וכן חקר בשיעורי ר' שמואל בבא בתרא ח"א עמוד עז האם הוא נזקי גופו או נזקי ממונו (שמונע את ההשתמשות)).
טעם הדעה שלא שמיה היזק הוא שיכול להיזהר לא לעשות דברי צניעות בחצירו (אך הוא מודה שהסתכלות בשעה שכן עושה דברי צניעות היא היזק, אלא שיכול להיזהר מכך) (קהילות יעקב בבא בתרא ה).
בטעם הדעה ששמיה היזק חקרו בין שתי אפשרויות:
א) אי אפשר להיזהר שלא לעשות דברי צניעות בחצירו.
ב) אפשר להיזהר שלא לעשות דברי צניעות בחצירו, אלא שזה גופא ההיזק – שמונעו מלהשתמש בחצירו לכל צרכיו (קהילות יעקב בבא בתרא ה וחזון יחזקאל בבא בתרא א-ה חקרו בין שני הצדדים. סמ"ע חו"מ שעח-ד: מניעת ההשתמשות).
בגדר ההיזק כתב הרמב"ן (בבא בתרא יח: ד"ה נקטינן) שהוא גירי דיליה.
ויש אומרים שהוא נקרא היזק דממילא, ונפק"מ מכך שאם נעשה בהיתר (כגון שהיה בית מפסיק ביניהם ולאחר זמן נפל) – על הניזק להרחיק את עצמו (רמ"א חו"מ קנד-טז בשם יש חולקים).

פרטי הדין

החיוב לבנות כותל בין שני שותפין שחלקו הוא תביעת ממון, וכמו אדם שחייב לחבירו סכום כסף. ולכן שייכת מחילה על חיוב בניית כותל (רא"ש בבא בתרא פרק א סי' ב, דן בדבריו קובץ שיעורים בבא בתרא א).
חזקה – נחלקו הראשונים האם יש חזקה שלא בנה כותל, ויוכל לטעון שחבירו מחל לו, וחבירו לא יוכל יותר לכפות אותו לבנותו (דן בזה קהילות יעקב בבא בתרא ה). בדעה שאין חזקה נאמרו שלושה טעמים:
א) אין חזקה משום שכאן כל אחד מהם ניזוק מחבירו, ויכול לטעון "לא מחיתי משום שלא היה לי למחות יותר ממך".
ב) אין חזקה משום שההיזק כאן תדיר, והוא כקוטרא ובית הכיסא, שכיוון שהיזקם קשה אין בהם חזקה (שתי הדעות הללו הובאו ברא"ש בבא בתרא סי' ב).
ג) אין חזקה משום שהוא היזק ממילא בלא עשיית מעשה (שו"ע חו"מ קנד-ח).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: גירידיליה, גרמאוגרמי, הרחקת נזיקין, כותל שבין שני שותפין, נזיקין (דיני נזיקיןבכלל, ושם בסעיף "מקור וטעם" דנו במקור האיסור להזיק).