קובץ יסודות וחקירות/הגעלה

הגדרה

איסור שנבלע בכלים, מוציאים אותו ע"י מים רותחים (הסוגיא בעבודה זרה עה: ופסחים ל:).
פירוש "הגעלה" הוא הפלטה, שהכלים פולטים את האיסור הבלוע בהם (רמ"א או"ח תנא-ג).
לדוגמא, הלוקח קדירה של מתכת מן הגוי, מגעיל אותה במים רותחים (עבודה זרה עה: במשנה ורש"י ד"ה להגעיל).

מקור וטעם

מקורה מפורש בפסוק "וכל אשר לא יבוא באש תעבירו במים" (במדבר לא-כג ורש"י שם ד"ה תעבירו).
טעמה משום שכבולעו כך פולטו (עבודה זרה עו:, פסחים ל:, רש"י עבודה זרה עה: ד"ה כל).
במניין המצוות, הסמ"ק (קצח) מנה את מצווה זו, אך שאר מוני המצוות לא מנאוה כמצווה.

פרטי הדין

בטבע הפליטה והבליעה נחלקו הראשונים לשבע שיטות – מתי הכלי רק בולע, מתי הוא רק פולט, ומתי הוא גם בולע וגם פולט. ויש בזה סברות לכאן ולכאן, כדלקמן:
א) בתחילה הכלי בולע, ורק לאחר שסיים לבלוע חוזר ופולט (רבינו שמואל בתוס' חולין קח: ד"ה שנפל).
ב) הדעה ההפוכה: בתחילה הכלי פולט (ואינו בולע כיוון שהוא טרוד לפלוט), ורק לאחר שסיים לפלוט הוא בולע (דעה המובאת בשו"ע הרב או"ח תנב-טז).
ג) בתחילה הכלי בולע, ורק לאחר שהמים נחים מרתיחתם הוא חוזר ופולט (ריטב"א פסחים ל: (ד"ה ובדיני) בשם יש שהיו אומרים).
ד) הדעה ההפוכה: בתחילה הכלי פולט, ורק לאחר שהמים נחים מרתיחתם הוא בולע (מחזור ויטרי הלכות פסח ג).
ה) הכלי בולע ופולט, אך אינו פולט את מה שבלע עכשיו (ר"ת בתוס' חולין קח: ד"ה שנפל).
ו) יש חילוק בין טבעם של הדברים השונים: יש דברים שנבלעים ואינם נפלטים, ויש דברים שנפלטים ואינם נבלעים (ריטב"א פסחים ל: (ד"ה וכתב) בשם הרמב"ן).
ז) הכלי אינו פולט כלל, שהמים הרותחים שורפים את הבלוע בו כמו היסק לתנור (מאירי עבודה זרה עו. סוף ד"ה ומ"מ).
ונפק"מ לאופן ההגעלה, כיצד להגעיל כך שיפלוט את האיסור, אך לא יבלע את האיסור לאחר שנפלט (כל המפרשים שם).
ברכת המצוות אין מברכים על הגעלה, משום שהיא מצוות לא תעשה – שלא לאכול נבילות (וכמו שאין מברכים על ניקוד הגיד והחלב. ואינה כטבילה שהיא מצוות עשה לטבול ולכן מברכים עליה) (איסור והיתר הארוך נח-קד).

ערכים קרובים

ערכים קרובים:טריפה, נבילה.