קובץ יסודות וחקירות/דין בלילה

הגדרה

איסור לדון בלילה, חוץ מגמר דין של דיני ממונות (סנהדרין לב. במשנה).
החולק על דין זה הוא רבי מאיר שסובר שגם גמר דין של דיני ממונות הוא רק ביום, משום שמקיש ריבים לנגעים (סנהדרין לד:). והלכה כחכמים (רמב"ם סנהדרין יא-א).

מקור וטעם

המקור שדיני נפשות פסולים בלילה, מהפסוק (במדבר כה-ד) "והוקע אותם לה' נגד השמש" (סנהדרין לד:).
המקור שדיני ממונות מתחילים ביום – מהפסוק (דברים כא-טז) "והיה ביום הנחילו את בניו". המקור שגומרים בלילה – מהפסוק (שמות יח-כב) "ושפטו את העם בכל עת" (סנהדרין לד:).
בטעם שדורשים את "והיה ביום" על תחילת דין ואת "ושפטו את העם" על גמר דין – נחלקו הראשונים לשלושה הסברים:
א) "ושפטו" משמע עיקר המשפט, שהוא גמר הדין (רש"י סנהדרין לד: ד"ה לילה).
ב) מסתמא תחילת הדין עיקר, ולכן היא דווקא ביום (תוס' שם ד"ה יום, בתירוץ הראשון).
ג) "ביום הנחילו" דן בקבלת עדות, שהיא כתחילת דין (תוס' שם בתירוץ השני).

בדיעבד

בדיעבד אם התחילו דיני ממונות בלילה, נחלקו הראשונים האם דיניהם דין (שו"ע חו"מ ה-ב: פסול, רמ"א שם בשם רשב"ם: כשר).
מפי עצמם – לדעה שבדיעבד כשר נחלקו האחרונים האם כשר דווקא מפי אחרים אך הם עצמם שראו בלילה – פסול אפילו בדיעבד (קצוה"ח רנג-ג ד"ה ואיני), או שכשר אפילו מפי עצמם (נודע ביהודה מהדורא קמא אה"ע נח, והובא בקצוה"ח שם).
קבלת עדות – כשם שאין דנים בלילה כך אין מקבלים עדות בלילה (ראש השנה כה:, שו"ע חו"מ כח-כד) משום שעדות היא כדין (סמ"ע שם ס"ק סב). וגם בזה דעת הרשב"ם שבדיעבד כשרה (בבא בתרא קיד. ד"ה אפילו, וכן הרא"ש בבא בתרא פרק ח סי' ג). אמנם כתב הקצוה"ח (ה-ב בתחילתו) שאפילו הרמ"א שלגבי תחילת דין הביא את דעת המכשירים בדיעבד, מודה לגבי קבלת עדות שפסולה אפילו בדיעבד.

ערכים קרובים

ערכים קרובים:דיינים, דרישה וחקירה, פסק דין.