קובץ יסודות וחקירות/דון מינה

הגדרה

מחלוקת בכל הלימודים שבתורה, האם לומדים את כל דיני המלמד (דון מינה ומינה), או רק את עיקר הדבר (דון מינה ואוקי באתרה) (רש"י סנהדרין עה: ד"ה דון וד"ה בין).
לדוגמא, כאשר לומדים חיוב מיתת בית דין בערווה אחת מערווה אחרת – האם לומדים רק את עיקר הדין שחייב מיתה (דון מינה ואוקי באתרה), או שלומדים מהמלמד גם באיזו מיתה חייב (דון מינה ומינה) (סנהדרין עה:).
נקרא גם בלשון הירושלמי (שבועות ה-ב [כד.]) "דורש גזירה שווה במקום שבאתה" (דהיינו דון מינה ומינה), "דרשי גזירה שווה כאמור בה" (דהיינו דון מינה ואוקי באתרה).
החולקים בדין זה הם רבי יהושע, שסובר דון מינה ואוקי באתרה, ורבי אליעזר שסובר דון מינה ומינה (חולין קכ:). ברמב"ם יש סתירה כמי ההלכה (לחם משנה מעשה הקרבנות טז-יד), והתוס' יו"ט כתב שלהלכה אוקי באתרה (זבחים ז-ב בסופו).

בדינים שונים

גזירה שווה – מפורש בגמרא שנחלקו בה (סנהדרין עה:).
ייתור – גם בו נחלקו (זבחים מא:, בירורי המידות ג-ה-ח).
בניין אב – גם בו נחלקו (רש"י חולין קכ: ד"ה בדון).
בהיקש – נחלקו המפרשים לשלוש דעות:
א) גם בזה נחלקו (רש"י זבחים צא: ד"ה בדון, וכן כתב בירורי המידות ג-ה-ט).
ב) לכו"ע אוקי באתרה (מהרש"ל בבא קמא כה:).
ג) לכו"ע דון מינה ומינה (שיטה לא נודע למי קידושין ט: ד"ה הדר).
בקל וחומר לא נחלקו, משום שאומרים בו דיו (בירורי המידות ג-ה-ח).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: בניין אב, גזירה שווה, היקש, מידות שהתורה נדרשת בהן.