קובץ יסודות וחקירות/ברכת כהנים

הגדרה

מצווה שהכהנים יברכו את ישראל (הסוגיא בסוטה לח.-מ.).

מקור וטעם

מקורה מהפסוקים "דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם וגו'" (במדבר ו-כג).
במהותה חידש הרוגאצ'ובר שיש שלושה דינים (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה נשיאת כפיים אות עז):
א) גדר עבודה.
ב) גדר מצוות עשה.
ג) גדר ברכה.

פרטי הדין

זמנה הוא כל יום, דהיינו הכהן מחוייב לברך כל יום, ואם בירך פעם ביום אינו עובר עוד, אך אם מברכך כמה פעמים ביום מקיים מצוות עשה בכל פעם (מנחת חינוך שעח-א [א]).
כהן שאינו עולה לדוכן עובר בשלושה עשה: כה תברכו, אמור להם, ושמו את שמי (סוטה לח:). וכתב הרמב"ם (תפילה טו-יב) שהיא מצוות עשה אחת, אך הריהו כעובר על שלושה עשין, וטעמו שלשון ציווי נאמרה רק על "כה תברכו" (ב"י או"ח קכח-ב בתחילתו).
וכל מה שהכהן עובר בשלושה עשה הוא דווקא כאשר הוא בבית הכנסת כשקוראים "כהנים" (טור או"ח תחילת קכח). אך אם לא קראו לו אינו עובר בשלושה עשין. רוב הראשונים סוברים שאינו עובר כלל, ורבינו מנוח סובר שאינו עובר בשלושה עשין, אך בעשה אחד עובר (ב"י או"ח קכח-ב בסופו, דבר אברהם ח"א לא-א).
זר שעלה לדוכן ובירך, נחלקו בזה המפרשים לשלוש דעות (מנחת חינוך שעח-א [ה]):
א) רש"י סובר עובר בעשה, שנאמר "תברכו" – אתם ולא זרים, ולאו הבא מכלל עשה עשה (רש"י כתובות כד: ד"ה באיסור עשה).
ב) תוס' כתבו שלא ידעו איזה איסור יש בזה (תוס' שבת קיח: ד"ה אילו).
ג) והמהרי"ט כתב שבמקדש שהיו מברכים בשם המפורש היה עובר באת ה' אלוקיך תירא (מהרי"ט ח"א קמט ד"ה ותמה).
לגבי הישראלים חידש ספר חרדים שגם עליהם יש מצווה להתברך. ונחלקו האחרונים בדבריו האם המצווה על הישראלים זהה למצווה על הכהנים (הפלאה), או שהישראלים אינם חייבים לחזר אחר כהנים להתברך (דבר אברהם ח"א לא-א, והביא גם את ההפלאה. בדברי הספר חרדים דן גם המנחת חינוך שעח-א [ד]).
בנשיאת כפיים במקדש יש שני מינים: בלשכת הגזית, ובין האולם למזבח (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה נשיאת כפיים אות עח).

ערכים קרובים

ערכים קרובים:זר, כהן.