קובץ יסודות וחקירות/בל תלין

הגדרה

איסור לאחר את תשלומי שכר השכיר (הסוגיות בבבא מציעא פרק ט).
נקרא גם כובש שכר שכיר.

מקור וטעם

מקורו משני פסוקים: "לא תלין פעולת שכיר איתך עד בוקר" (ויקרא יט-יג), "ביומו תיתן שכרו ולא תבוא עליו השמש" (דברים כד-טו).
במהותו חקרו האם הוא זכות ממון של השכיר לתבוע את שכרו ביומו (דיני ממונות), או רק איסור (דיני איסורים) (משנת יעבץ חו"מ מה. קצוה"ח שלט-א בסופו: איסור, ולכן מחמירים בו) .
במניין המצוות נמנה כעשה – "ביומו תיתן שכרו" (ספר המצוות לרמב"ם עשה ר, חינוך תקפח, סמ"ג עשה צ), וכלאו – "לא תלין" (ספר המצוות לרמב"ם לא תעשה רלח, חינוך רל, סמ"ג לא תעשה קפא).
ונמנה רק לאו אחד, אע"פ שנאמר לאו נוסף (ולא תבוא עליו השמש), משום שהפסוק האחד בא להשלים את פרטי המצווה שבחבירו, ואינו מצווה נוספת (חינוך רל ד"ה ואף).

פרטי הדין

איסורים נוספים – מפורש בגמרא שהכובש שכר שכיר עובר משום חמישה לאווים ועשה (בבא מציעא קיא.): לא תעשוק את רעך , לא תגזול , לא תלין, לא תעשוק שכיר עני ואביון, לא תבוא עליו השמש, ביומו תיתן שכרו (רש"י שם ד"ה חמשה).
אמנם הרי"ף (שם) והרמב"ם (שכירות יא-ב) מנו רק ארבעה לאווין ועשה, שמנו רק פסוק "לא תעשוק" אחד. וטעמם, משום דבחד לישנא אפקינהו קרא (נימוק"י שם, לחם משנה שם).
עבר וממשיך להשהות את התשלום עובר בבל תשהא, דהיינו (משלי ג-כח) "אל תאמר לרעך לך ושוב" (בבא מציעא קי:) שהוא לאו מדברי קבלה (מנחת חינוך רל-ג [ג]. והחינוך (רל ד"ה ומה) נקט שהוא לאו מדבריהם).
ויש ראשונים שסוברים שבשכיר לילה שממשיך להשהות עובר בכל יום גם בלא תבוא עליו השמש (מנחת חינוך רל-ג [ג]).
קבלנות כשכירות לעניין לפורעו בזמנו, ולכן מששקעה החמה עובר בבל תלין (שו"ע חו"מ שלט-ו).
שכר קרקע – נחלקו הראשונים אם עובר עליו (סמ"ג לאווים קפא), או שלא עובר, שנאמר "כל אשר בארצך" ולא ארצך (טור ושו"ע חו"מ שלט-א בשם הרמ"ה. הובאו במנחת חינוך רל-א [א]).
פחות משווה פרוטה – חידש הריטב"א שעובר גם עליו (בבא מציעא קיא: ד"ה אפילו).
משכון – בעל הבית שנתן משכון עבור השכר, נחשב כפרוע ואינו עובר בבל תלין, אע"ג שהחזיר לו אח"כ את המשכון (קצוה"ח שלט-ד).
תנאי – התנה עם הפועל מתחילה שלא יעבור בבל תלין, נחלקו בזה הפוסקים (שדי חמד ח"ג ל-קמ (ד"ה וחקר) עמוד 337).

אנשים

גר תושב – בשאלה אם המאחר את התשלום בשבילו עובר, יש חילוק בין האיסורים השונים (דן בזה מנחת חינוך רל-ז [ז]):
א) בל תלין – נחלקו בזה תנאים (בבא מציעא קיא.-קיא:), ולהלכה אינו עובר (רמב"ם שכירות יא-א).
ב) ביומו תיתן שכרו (עשה) – עובר (רמב"ם שכירות יא-א).
ג) לא תבוא עליו השמש – לרמב"ם לא עובר (שכירות יא-א), ולריטב"א כן עובר (בבא מציעא קיא. ד"ה ואין בו).
גוי שכבש שכר שכיר חייב, משום שהוא נכלל בגזל (רמב"ם מלכים ט-ט).
גוי – המאחר את התשלום בשבילו אינו עובר בלאו. לגבי העשה "ביומו תיתן שכרו", החינוך (סוף רל) כתב שעובר, והמנחת חינוך (רל-ז [ז]) הקשה עליו מדוע.

ערכים קרובים

ערכים קרובים: גניבה וגזילה, לאתעשוק, פועל, קבלן (פועל), שכיר.