קובץ יסודות וחקירות/בית המקדש

הגדרה

הבית המיוחד לה' ולעבודתו.

מקור וטעם

במקור המצווה לבנות את בית המקדש כתבו הראשונים שני פסוקים:
א) מהפסוק (שמות כה-ח) "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (רמב"ם בית הבחירה א-א, ספר המצוות לרמב"ם עשה כ, חינוך צה בתחילתו).
ב) מהפסוק (דברים יב-יא) "והיה המקום אשר יבחר ה' אלוקיכם בו לשכן שמו שם" (סמ"ג עשה קסג).
בטעמו העיקרי של בית המקדש נחלקו הראשונים (דן בזה גם מנחת אשר שמות מח-ב):
א) רמב"ם: עיקרו להקריב בו את הקרבנות (בית הבחירה א-א, ספר המצוות לרמב"ם עשה כ).
ב) תוס': אינו מכשירי מצווה לצורך הקרבנות, אלא הוא מצווה בפני עצמה (תוס' שבת קלא: סוף ד"ה ושוין).
ג) רמב"ן: עיקר המצווה הוא מקום מנוחת השכינה, שהוא הארון (רמב"ן שמות כה-א בתחילתו).
גדר המצווה – אע"פ שבניין בית המקדש הוא מצווה, הבנייה נחשבת הכשר מצווה ולא מצווה בפני עצמה. והטעם לזה הוא שבזמן הבנייה עדיין אינו קדוש, שבונים בחול ואח"כ מקדישים (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ג ד"ה מעקה).

פרטי הדין

המשכן – מצוות בניית בית המקדש כוללת גם את המשכן במדבר, בשילה, בנוב, בגבעון, וכן את בית המקדש הראשון, השני, ושלעתיד (מנחת חינוך צה-א [א] בתחילתו), שנאמר בפרשת המשכן (שמות כה-ט) "וכן תעשו" ודרשו – לדורות (שבועות טו.).
במצוות עשיית כלי המקדש (המנורה, השולחן, הכיור, המזבח ושאר הכלים) חקרו האם הם מדין מצוות בניית המקדש (חינוך צה בתחילתו, ספר המצוות לרמב"ם עשה כ) או שעשיית כל אחד מהכלים היא מדין המצווה שנעשית בו: עשיית המנורה היא מדין מצוות הדלקת הנרות, עשיית השולחן מדין מצוות עריכת לחם הפנים, ועשיית הכיור מדין מצוות רחיצת ידיים ורגליים (מנחת חינוך צה-א [ח]).
ריצוף העזרה אינו מעכב (מנחת חינוך צה-א [ז]).

אנשים

המחוייב במצווה אינו היחיד, אלא הציבור (חינוך צה בסופה).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: בגדיכהונה, ביאהבמקצת, בניית בית הכנסת (המצווה לבנותו והאיסור לסותרו),הקדש, חולין שנשחטובעזרה, כהן, כהןגדול, מעילה, קדושת ביתהכנסת, קרבנות.