קהלת רבה ג יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · קהלת רבה · ג · יז · >>

[ג] יז "אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפוט האלהים" ר' חנינא בר פפא אמר צדיק כרשע ישפוט האלהים. לסטים עולה לגרדון ור' עקיבא עולה לגרדון. ורבי אמר צדיק ביד רשע ישפוט האלהים. טורנוסרופוס הרשע דן את ר' עקיבא. וכשהרג טרכינוס את לוליאנוס ואת פפוס אחיו בלודקייא אמר להם אין אתם מעמם של חמו"ע (=חנניה, מישאל ועזריה) ואני מבני בניו של נבוכדנצר יבוא אלהיהם של חמו"ע ויציל אתכם מידי. אמרו לו חמו"ע כשרין היווהמלך נבוכדנצר היה מלך הגון וראוי היה לעשות על ידו נס אבל אנו בני אדם חייבין אנו למקום ואתה מלך חייב ואינך ראוי לעשות נס על ידך ואנו מחוייבי מיתה אם אתה הורגנו מוטב ואם לאו הרבה אריות ודובים ונחשים ועקרבים יש למקום שבני אדם נהרגים על ידיהם ואם אתה הורגנו אינך חשוב אלא כאחד מהם אלא שהקב"ה עתיד לתבוע דמינו מידך. אמרו לא הספיק לזוז משם עד שבאו עליו דיופלי מרומי והוציאו את מוחו בגזירין. "כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם" לכל חפץ יש עת ולכל עת יש חפץ. ועל כל המעשה שם בהדין עלמא מה דאינש בעי הוא עביד ברם תמן דינא וחושבנא: