קהלת משה ז יג
בשם הגאון ר' אבלי מבוטשאטש
"ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו"[1].
ונתן הגאון טעם לזה כי למה לתורה להודיע זאת, מה איכפת לנו אם היתה תמנע פילגש לאליפז או לאו?
ואמר הגאון: כי הלא ידוע עפ"י האר"י ז"ל למה אנו נוהגין חומרות, כידוע כי המחמיר תבא עליו ברכה, והמיקל לא הפסיד.
וידוע כי תנור עכנאי עפ"י בת קול היה טהור, ור' יהושע טימא אותו, ואמר אין משגיחין בבת קול[2]. ורבה בר נחמני אמר טהור על ספק נגעים, כי הקב"ה אמר טהור
[3], ואנן לא פסקינן כן, והרמב"ם פוסק לטומאה.
ב"ש מתירין הצרות לאחים, ובית הלל אוסר[4].
אבל ידוע כי לית שנאה חזקה מכל השנאות כמו פילגש להגבירה, כי ידוע ששרה אמנו היתה צדקת יותר מאברהם כמאמר חז"ל "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה"[5], ומפרש רש"י – "לקול רוח הקודש שבה, מכאן שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות"[6]. ולא הכעיסתה רק הגר שפחתה, כידוע מאמר התורה הקדושה ,"ותיקל גבירתה בעיניה ותאמר לאברהם חמסי עליך ישפט ה' ביני וביניך"[7], ומסרה דין לשמים, ונענשה בעד זה, כידוע המוסר דין לשמים הוא נענש תחילה[8].
והס"מ הוא נקרא בזוהר אליפז בן עשו, כי היא אוהב לעשו כבן לאביו, ואנחנו בית ישראל לא נוכל להצר להס"מ, רק כשאנחנו מחמירים בחומרות, אז אנחנו מתישים כח הס"מ.
לזה אמרו חכמינו ז"ל "והמחמיר תבא עליו ברכה", והחומרות אצל הס"מ כמו פילגש להגבירה שהיא מצירה לה.
והנה בזמן הבית היו חומרות חטאות המתות, ואלו הם: ולד חטאת, תמורת חטאת, חטאת שמתו בעליה, נתכפרו בעלי באחר, עיברה שנתה[9].
והנה נוטריקון של ו"תמנע" היא: ולד חטאת, תמורת חטאת, מתו בעליה, נתכפרו בעליה, עיברה שנתה.
לזה הוא אומר: "ותמנע היתה פילגש לאליפז", רצה לומר אלו החומרות המה פילגש לאליפז בן עשו, רצה לומר, החומרות להס"מ, כמו פילגש, ודו"ק[10].
הערות שוליים[עריכה]
- ^ בראשית לו יב.
- ^ בבא מציעא נט א. תנן התם: חתכו חוליות, ונתן חול בין חוליא לחוליא, ר"א מטהר, וחכמים מטמאין. [אומרת הגמ':] וזה הוא תנור של עכנאי. [שואלת הגמ':] מאי עכנאי? [מתרצת הגמ':] אמר רב יהודה אמר שמואל: שהקיפו דברים כעכנא זו וטמאוהו.
תנא באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו, וכו', עיי"ש.
חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו, יצאתה בת קול ואמרה מה לכם אצל ר"א שהלכה כמותו בכ"מ, עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: (דברים ל יב) לא בשמים היא. [שואלת הגמ':] מאי לא בשמים היא? [מתרצת הגמ':] אמר רבי ירמיה שכבר נתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחין בבת קול שכבר כתבת בהר סיני בתורה (שמות כג, ב) אחרי רבים להטות". - ^ בבא מציעא פו א. "[רבה בר נחמני] הוה יתיב אגירדא דדקולא וקא גריס, קא מיפלגי במתיבתא דרקיעא, אם בהרת קודמת לשער לבן טמא, ואם שער לבן קודם לבהרת טהור, ספק, הקב"ה אומר טהור, וכולהו מתיבתא דרקיעא אמרי טמא. ואמרי מאן נוכח, נוכח רבה בר נחמני, דאמר רבה בר נחמני אני יחיד בנגעים, אני יחיד באהלות. שדרו שליחא בתריה, לא הוה מצי מלאך המות למקרב ליה, מדלא הוה קא פסיק פומיה מגרסיה, אדהכי נשב זיקא ואויש ביני קני, סבר גונדא דפרשי הוא, אמר תינח נפשיה דההוא גברא, ולא ימסר בידא דמלכותא, כי הוה קא ניחא נפשיה, אמר: טהור טהור. יצאת בת קול ואמרה: אשריך רבה בר נחמני שגופך טהור ויצאתה נשמתך בטהור".
- ^ משנה יבמות יג א. "בית שמאי מתירין הצרות לאחים ובית הלל אוסרים". וברש"י - ב"ש מתירים צרת ערוה להתייבם לאחיו, דלית להו הך דרשה דלצרור": לא מובן מדוע ר' אבלי הביא את המשנה הזו כאן.
- ^ בראשית כא יב.
- ^ רש"י שם.
- ^ בראשית טז ד: "ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה". בראשית טז ה: "ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך".
- ^ ראש השנה טז ב. "אמר רבי אבין: כל המוסר דין על חברו ( לשמים ) הוא נענש תחלה. שנאמר "ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך", וכתיב "ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכתה".
ר' אבלי מביא את "כל המוסר דינו לשמים", להשמיע עד כמה ישנה שנאה בין הפילגש לגבירה, שמשום השנאה החזקה שהיתה בין הגר לשרה, היא גרמה לה למסור דין לשמים, אע"פ ש"כל המוסר דינו לשמים הוא נענש תחלה". - ^ הוריות ו ב. "דתניא ר"ש אומר חמש חטאות מתות, ולד חטאת, ותמורת חטאת, וחטאת שמתו בעליה, וחטאת שנתכפרו בעליה, וחטאת שעברה שנתה".
- ^ בבראשית רבה פב דורשים את הפסוק כך: "תני רשב"י: למה לי לדרוש ולומר 'ותמנע היתה פילגש לאליפז', להודיע שבחו של ביתו של אברהם אבינו, עד היכן היו המלכיות ושלטונים רוצים להדבק בו, ומה היה לוטן, הוא היה אחד מן השלטונים, שנאמר 'אלוף לוטן', וכתיב: 'ואחות לוטן תמנע', 'ותמנע היתה פילגש' וגו' אמרה: הואיל ואיני כדאי להנשא לו לאשה, אהא לו לשפחה, והרי הדברים ק"ו, מה אם עשו הרשע שלא היה בידו אלא מצוה אחת, על ידי שהיה מכבד את אביו היו מלכיות ושלטוניות רוצות להדבק לו, עאכו"כ שיהיו רוצין להדבק ביעקב אבינו הצדיק שקיים את כל התורה כולה":
לכאורה מאמר זה בבראשית רבה סתירה לפשט של ר' אבלי. כיון שלפי ר' אבלי הפסוק בא לומר שמסירת תמנע לאליפז באה כדי להחליש אותו, ואלו לפי רשב"י במדרש, מסירת תמנע לאליפז באה משום כבוד לאליפז, להראות שהוא ממשפחה חשובה.