קהלת משה ה יא
"ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל כי אם ליראה"[1].
ופריך:[2] אטו יראה מלתא זוטרתי? ומשני: אין, לגבי משה מילתא זוטרתי.
כבר נתחבטו בזה כל גדולי הקדמונים:[3]
ושמעתי לפרש:
מפני מה היה יראה אצל משה מילתא זוטרתי, דכתיב: "ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים"[4], בתי כהונה, לויה, ומלכות.
כהונה לויה משה ואהרן, ומלכות ממרים[5].
נמצא היה משה שכר יראה.
ומשה היה עניו גדול[6] ודומה בעצמו אם הוא שכר יראה, מסתמא יראה איננו דבר גדול, לזה אומר אין לגבי משה מילתא זוטרתי[7], ודוּק היטב.
עוד אופן אחר:
דקשה מפני מה בדורו של משה ויהושע וימות הזקנים שהאריכו ימים אחרי מות יהושע לא עבדו ישראל עבודה זרה, ואחר מיתת הדור ההוא מיד עבדו עבודה זרה?
ותירץ האלשיך: כי בדורו של משה שראו כל הניסים ניסי הים ומצרים וניסי הירדן, ובדורו של יהושע העמדת חמה ולבנה, ואבנים גדולות שירדו מן השמים, מי פתי יסור הנה[8] לעבוד ע"ז, מי שראה כל הנסים, אבל כשמתו כל הדור ההוא, ועמד דור חדש ולא האמינו לכל האותות מיד עבדו ע"ז.
וזה מתיקות [התשובה לפי דברי] האלשיך: "אין לגבי משה", היינו בדורו של משה, "יראה מילתא זוטרתי", כי מי פתי יסור, שלא ליראות מפני הקב"ה, ודוּק.
עוד אופן אחר:
דהנה יראה [מפני] הקב"ה כמדומה שיש אצל כל אדם, כי רשעים מלאים חרטות, אבל יש יראת אחרת, הוא יראת ערבות, כי כל ישראל ערבים זה לזה, והצדיק יענש בשביל הרשע. וזהו היראה הוא [גם] גבי שמים כי שמים וארץ מתייראים מן הערבות, אם לא יקיימו ישראל את התורה, לזה אמר: "ויהי מורא שמים עליכם"[9], ר"ל כשם ששמים מתייראים מן הערבות, כך אתה תתיירא מן הערבות.
וזה [ביאור] מאמר הגמרא, [שהרי איתא בגמ'] כי לא נענשו ישראל על הנסתרות, היינו על הערבות, עד שעברו את הירדן[10].
והשתא מתורץ שפיר: כי שקלא וטריא של הגמ': "א"ר יוחנן: הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים"[11], – תיבת "יראת שמים", הוא משמע מה שהשמים מתייראים, היינו יראת הערבות – שנאמר: "ועתה ישראל" וגו' ופריך: "אטו יראה" – ערבות – "מילתא זוטרתי", ומשני: "אין, לגבי משה" – היינו בדורו של משה, לא היה ערבות[12], ודוּק היטב.
הערות שוליים
[עריכה]- ^ דברים י יב.
- ^ ברכות לג ב.
- ^ הקדמונים התחבטו, מה הגמ' מתרצת שלגבי משה מילתא זוטרתי, הרי הפסוק מדבר לכל עם ישראל לא רק למשה.
- ^ שמות א כא.
- ^ סוטה יא ב.
- ^ במדבר יב ג. "והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה".
- ^ צ"ע תירוצו, כיון שלפי תירוץ זה יוצא שכוונתה הגמ' שיראה היא מילתא זוטרתי רק לגבי משה ולא לגבי ישראל, והרי זו היתה השאלה הרי הפסוק מדבר לכל עם ישראל לא רק למשה.
- ^ לשון הפסוק במשלי ט טז.
- ^ משנה אבות א ג.
- ^ סנהדרין מג ב. "א"ר יוחנן משום ר' אלעזר בר' שמעון לפי שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן".
- ^ לשון הגמ' (ברכות לג ב): "ואמר רבי חנינא: הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, שנאמר: ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה, [שואלת הגמ':) אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא? [מתרצת הגמ':] אין לגבי משה מילתא זוטרתא היא".
- ^ צ"ע, אם מה שרבי יוחנן אמר "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", הכוונה ליראת הערבות, מה הגמ' מתרצת שבדורו של משה "מילתא זוטרתי", הרי לא היתה ערבות, וזה אפילו לא מילתא זוטרתי.