לדלג לתוכן

קהלת משה ה יא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · קהלת משה · ה · יא · >>

"ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל כי אם ליראה"[1].

ופריך:[2] אטו יראה מלתא זוטרתי? ומשני: אין, לגבי משה מילתא זוטרתי.

כבר נתחבטו בזה כל גדולי הקדמונים:[3]

ושמעתי לפרש:
מפני מה היה יראה אצל משה מילתא זוטרתי, דכתיב: "ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים"[4], בתי כהונה, לויה, ומלכות.
כהונה לויה משה ואהרן, ומלכות ממרים[5].

נמצא היה משה שכר יראה.
ומשה היה עניו גדול[6] ודומה בעצמו אם הוא שכר יראה, מסתמא יראה איננו דבר גדול, לזה אומר אין לגבי משה מילתא זוטרתי[7], ודוּק היטב.

עוד אופן אחר:
דקשה מפני מה בדורו של משה ויהושע וימות הזקנים שהאריכו ימים אחרי מות יהושע לא עבדו ישראל עבודה זרה, ואחר מיתת הדור ההוא מיד עבדו עבודה זרה?

ותירץ האלשיך: כי בדורו של משה שראו כל הניסים ניסי הים ומצרים וניסי הירדן, ובדורו של יהושע העמדת חמה ולבנה, ואבנים גדולות שירדו מן השמים, מי פתי יסור הנה[8] לעבוד ע"ז, מי שראה כל הנסים, אבל כשמתו כל הדור ההוא, ועמד דור חדש ולא האמינו לכל האותות מיד עבדו ע"ז.

וזה מתיקות [התשובה לפי דברי] האלשיך: "אין לגבי משה", היינו בדורו של משה, "יראה מילתא זוטרתי", כי מי פתי יסור, שלא ליראות מפני הקב"ה, ודוּק.

עוד אופן אחר:
דהנה יראה [מפני] הקב"ה כמדומה שיש אצל כל אדם, כי רשעים מלאים חרטות, אבל יש יראת אחרת, הוא יראת ערבות, כי כל ישראל ערבים זה לזה, והצדיק יענש בשביל הרשע. וזהו היראה הוא [גם] גבי שמים כי שמים וארץ מתייראים מן הערבות, אם לא יקיימו ישראל את התורה, לזה אמר: "ויהי מורא שמים עליכם"[9], ר"ל כשם ששמים מתייראים מן הערבות, כך אתה תתיירא מן הערבות.

וזה [ביאור] מאמר הגמרא, [שהרי איתא בגמ'] כי לא נענשו ישראל על הנסתרות, היינו על הערבות, עד שעברו את הירדן[10].
והשתא מתורץ שפיר: כי שקלא וטריא של הגמ': "א"ר יוחנן: הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים"[11], – תיבת "יראת שמים", הוא משמע מה שהשמים מתייראים, היינו יראת הערבות – שנאמר: "ועתה ישראל" וגו' ופריך: "אטו יראה" – ערבות – "מילתא זוטרתי", ומשני: "אין, לגבי משה" – היינו בדורו של משה, לא היה ערבות[12], ודוּק היטב.

הערות שוליים

[עריכה]
  1. ^ דברים י יב.
  2. ^ ברכות לג ב.
  3. ^ הקדמונים התחבטו, מה הגמ' מתרצת שלגבי משה מילתא זוטרתי, הרי הפסוק מדבר לכל עם ישראל לא רק למשה.
  4. ^ שמות א כא.
  5. ^ סוטה יא ב.
  6. ^ במדבר יב ג. "והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה".
  7. ^ צ"ע תירוצו, כיון שלפי תירוץ זה יוצא שכוונתה הגמ' שיראה היא מילתא זוטרתי רק לגבי משה ולא לגבי ישראל, והרי זו היתה השאלה הרי הפסוק מדבר לכל עם ישראל לא רק למשה.
  8. ^ לשון הפסוק במשלי ט טז.
  9. ^ משנה אבות א ג.
  10. ^ סנהדרין מג ב. "א"ר יוחנן משום ר' אלעזר בר' שמעון לפי שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן".
  11. ^ לשון הגמ' (ברכות לג ב): "ואמר רבי חנינא: הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, שנאמר: ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה, [שואלת הגמ':) אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא? [מתרצת הגמ':] אין לגבי משה מילתא זוטרתא היא".
  12. ^ צ"ע, אם מה שרבי יוחנן אמר "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", הכוונה ליראת הערבות, מה הגמ' מתרצת שבדורו של משה "מילתא זוטרתי", הרי לא היתה ערבות, וזה אפילו לא מילתא זוטרתי.