קהלת משה ה ה
שמואל היה שקול כמשה ואהרן[1] דכתיב "משה ואהרן בכהניו, ושמואל בקוראי שמו"[2].
וקשה: האיך מוכח מכאן שהיה שקול כמשה ואהרן[3]?
ושמעתי בשם איזה גדול: דהנה כתיב בשמואל כשהוכיח את ישראל אמר להם כששאלו מלך "וישלח ה' את משה ואהרן ואת ירובעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל".
והקשו המפרשים: האיך אמר על עצמו שמואל שהוא נביא, דזה היה כמו גאות, כי נענש על שאמר "אנכי הרואה"?
ועוד: היה לו לומר "וישלח ה' את בדן ואת יפתה ואותי", למה אמר "ואת שמואל", כאילו מדבר בעדו[4]?
ותירצו כך: שגבי שמואל היתה שכינה מדברת מתוך גרונו, והוא לא רצה להזכיר את עצמו, אלא שכינה קראה את שמואל.
והנה כל המפרשים הקשו: דכתיב "ולא קם נביא כמשה", הא כתיב "נביא מאחיך אקים להם כמוך"?
ותירצו: דנביא כמשה בוודאי לא יקום, אבל אם יתרמי איזה נביא שיש לו מדה אחת כמשה, מן המדות שהיה למשה יתירות על הנביאים, קראו הכתוב כמשה לענין אותה מדה שיש בו.
והנה משה היו לו כמה מדות יתירות על הנביאים, וחדא מהם היה שהשכינה מדברת מתוך גרונו, ואהרן היה לו מדה [זו של שכינה מדברת מתוך גרונו] ביום הכיפורים כשהיה שם המפורש יוצא מפי כהן גדול. ופירש הזוהר שלא היה כח בכהן לדבר שם המפורש, רק בעצמו יוצא על פי הקב"ה מתוך פיו של כהן גדול, ושמואל הנביא היה לו גם כן מדה זו [של שכינה מדברת מתוך גרונו], לפיכך שקול היה כמשה ואהרן.
וזה מאמרו של הכתוב "ושמואל בקוראי שמו", ר"ל שקרא שמו "ואת שמואל", אלא שהיה שקול כמשה ואהרן [במדה זו ש](ו)שכינת מדברת מתוך גרונו[5], ודוּק היטב.
הערות שוליים[עריכה]
- ^ ברכות לא ב.
- ^ תהלים צט ו.
- ^ דהיינו: מה הראיה מהפסוק "משה ואהרן בכהניו, ושמואל בקוראי שמו", ששמואל היה שקול כמשה ואהרן.
- ^ השאלה הראשונה היא שזה גאוה לומר על עצמו, והשאלה השניה היא שלפי הלשון, היה צריך לומר ואותי. לפי הלשון, לא נכון לשמואל לומר, ה' שלח את שמואל, אלא ה' שלח אותי.
- ^ לשון הגמ' בשם הוא: "ונתתה לאמתך זרע אנשים וכו', ורבי יוחנן אמר זרע ששקול כשני אנשים, ומאן אינון משה ואהרן שנאמר (תהלים צט ו) משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו". משמע ששמואל היה שקול כמו שניהם, דהיינו גדול יותר משניהם בדבר מסוים, ואלו לפי הפשט כאן, שמואל היה שוה לשניהם במדה ששכינה מדברת מתוך גרונו, אבל לא היה גדול משניהם.