קהלת משה ד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · קהלת משה · ד · ג · >>

"ואלה המשפטים"[1].

ופירש רש"י: כל מקום שנאמר אלה פוסל את הראשונים ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני. ופריך רש"י: ולמה נסמכה פרשת (סנהדרין) [דינין] לפרשת מזבח, לומר לך שתשים סנהדרין אצל המזבח.

רבו בזה הקושיות, מאי סמיכות רש"י אהדדי?

ותירץ הגאון מ"מ (= מגיד משרים) דקהילת מאקווי:[2] דהנה כ"מ שנאמר אלה פוסל הראשונים, ואלה מוסיף על הראשונים.
הנה [אפשר להסתפק:] סדרה המתחלת "וידבר", האיך נאמר, אם נאמר דמוסיף על הראשונים[3], למה לי במקום אחר "ואלה" להוסיף, הא בלא "ואלה" נמי מוסיף, ואם נאמר דפוסל את הראשונים, למה לי במקום אחר "אלה" לפסול את הראשונים, הלא בלא "אלה" נמי פוסל?[4]

ונ"ל באמת פרשה המתחלת בו "וידבר", נמי מוסיף על הראשונים, (אכל) על פרשה השביעי, היינו סיום הסדרה הקודמת. ועל פרשה ששי הקודמת צריך "ואלה", להוסיף על שני פרשיות, כמו הכא דכתיב (דינין) [מזבח] בפרשת שביעי, ועשרת הדברות בפרשת שישי[5], ואנן צריכים ללמוד מה הראשונים מסיני אף כאן מסיני, לכן צריך "ואלה" להוסיף עוד פרשה.

לכן מקשה רש"י: ולמה נסמכה פרשת דינין למזבח, לא היה לסמוך דינין למזבח, ולא היה צריך ואלה, ודוּק היטיב.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ שמות כא א.
  2. ^ ר' משה נתן מגיד דק"ק מאקוו מוזכר בכמה חידושים בספר קהלת משה. פעם הוא מוזכר בשם: "הגאון מו"ה ר' משה נתן, מגיד דק"ק מאקוו", ופעם הוא מוזכר בשם: "מ"ו הגאון ר' משה הכהן מ"מ (= מגיד משרים) דק"ק מעקוב'" ופעם הוא מוזכר בשם: הגאון מ"מ (= מגיד משרים) דקהילת מאקווי". וכולם לאותו גאון נתכוונו.
  3. ^ צ"ע מה הגאון מסתפק ב-"וידבר", האם ה-ו' של "וידבר", מוסיף על הראשונים או פוסל את הראשונים. הרי ה-ו' של "וידבר" בא לומר שהדבור היה בזמן עבר, הפועל "ידבר", הוא עתיד, והוספת ה-ו' הופכת את המלה לעבר, ואין כאן ו' מיותרת. משא"כ ב-"ואלה המשפטים", אפשר לכתוב "אלה", ואפשר לכתוב "ואלה", זו אותה משמעות, ולכן ה-ו' מיותרת, ודורשים שהו' באה להוסיף על הראשונים.
  4. ^ בפשטות הגאון מדבר בפרשה שכתוב בה: "וידבר ה' אל מה לאמר", ואח"כ כתוב: "ואלה", או "אלה", וכו'. אבל אצלנו, פרשת משפטים מתחילה מיד: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", ולא כתוב קודם "וידבר", וא"כ כל חידושו נופל.
  5. ^ הפרשיות [הפתוחות והסתומות] בתורה לא קשורות לחלוקה של שישי ושביעי, בפרשת יתרו הקודמת למשפטים, ישנם שני פרשיות אחרי שביעי, הפרשה האחרונה היא עניין מזבח, והפרשה הקודמת היא לא עשרת הדברות, אלא המשך קבלת התורה "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים", ושני הפרשיות האלה הם לפני שביעי.
    לכן מה הגאון מ"מ (= מגיד משרים) דקהילת מאקווי אומר, שהפרשה האחרונה היא משביעי, והפרשה שלפניה היא משישי, הוא לא מדוייק.