קהלת משה ג טז
באותו ענין[1] מהגאון [ר' יונתן מפרג (אייבשיץ)] הנ"ל:
"ותקרבנה בנות צלפחד לפני משה ולפני אלעזר הכהן, ויאמרו: אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה, ועתה תנה לנו נחלה בתוך נחלת אחי אבינו, ויקריב משת את משפטן לפני ה', ויאמר ה' אל משה: כן בנות צלפחד דוברת, ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי ימות ובן אין לו"[2] וגו'.
הקושיות רבו,
חדא: למה אמרו אבינו מת דווקא במדבר?
ועוד: הלא ג' דברים עשה משה מדעתו[3], ופירש מהרש"א[4] מדעתו, מצד השכל, וכל שנראה מצד השכל הקב"ה מסכים, כי השם כולו שכל, וכאן לא היה משה יכול לדון מצד השכל שזרעו של אדם אפילו בנות קודמים לכל הקרובים שאינם זרעו, ולמה הקריב משה משפטן לפני ה'?
שלישית" למה שפת יתר מן ה' "כן בנות צלפחד דוברות", היה לומר סתם: "דבר אל בני ישראל איש כי ימות ובן אין לו ונתתם נחלתו לבתו", נמצא מגיע לבנות צלפחד נחלה?
ותירץ דאיתא בגמרא" "תנו רבנן מקושש זה צלפחד[5], ולשם שמים נתכוון, כיון ששמעו ישראל שנאמר להם במדבר הזה יתמו, עמדו וחיללו את השבת בלא עדים ובלא התראה, עמד הוא וחילל שבת בעדים ובהתראה ונהרג, למען ידעו שלא יחללו"[6] וכו'.
ופירשו המפרשים למה חיללו דווקא שבת ולא עבירה אחרת, ותירצו: דאיתא בספרי, "כל המחלל השבת אינו נוטל חלק בארץ שנאמר ראו כי ה' נותן לכם את השבת"[7], כי ה' נותן לכם ארץ ישראל בשביל השבת, כי ארץ ישראל היא נחלת יעקב, ושבת גם כן היא נחלה בלי מצרים, כל מי ששומר נחלה זאת, יזכה לנחלת ארץ ישראל, אבל ישראל שמעו "במדבר הזה יתמו", דלא ירשו א"י, נמצא אין צריכין לשמור את השבת.
היוצא לנו מזה מי שחילל שבת אינו מגיע לו חלק בא"י, וכיון דצלפחד היה מקושש וחילל השבת אינו נוטל חלק בא"י, ולמה תבעו חלק בארץ?
אבל אי אמרינן דלשם שמים נתכוין מגיע לו חלק בארץ, וזה כוונת מקראי קודש, "ויאמרו אבינו מת", מפני תיבת "במדבר הזה יתמו", שעמדו וחיללו השבת, והוא לא היה בתוך העדה שחיללו שבת שלא לשם שמים, כי הוא לשם שמים נתכוון, ועתה מגיע לנו נחלה אעפ"י שחילל שבת,
ויאמר אם היה אמת הדבר שלשם שמים נתכוון יפה אמרתם, אבל מי גבר יודע זאת, אם לא הקב"ה, לכן "ויקרב משה את משפטן לפני ה", שיאמר הקב"ה אם לשם שמים כיון צלפחד, "ויאמר ה' אל משה: כן בנות צלפחד דוברות", ולשם שמים כיון, נתן להם נחלה, ודוּק.
הערות שוליים[עריכה]
- ^ דהיינו: בענין בנות צלפחד שמוזכרים בחידוש הקודם.
- ^ ביאור:במדבר כז.
- ^ שבת פז א.
- ^ לא מצאנו במהרש"א בשבת.
- ^ שבת צו ב. "תנו רבנן: מקושש זה צלפחד, וכן הוא אומר (במדבר טו לב) ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש וגו' ולהלן הוא אומר (במדבר כז ג) אבינו מת במדבר, מה להלן צלפחד, אף כאן צלפחד, דברי רבי עקיבא. אמר לו רבי יהודה בן בתירא: עקיבא, בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין. אם כדבריך, התורה כיסתו ואתה מגלה אותו! ואם לאו - אתה מוציא לעז על אותו צדיק".
- ^ תוספות בבא בתרא קיט ב. "דאמר במדרש דלשם שמים נתכוין, שהיו אומרים ישראל, כיון שנגזר עליהן שלא ליכנס לארץ ממעשה מרגלים שוב אין מחויבין במצות, עמד וחילל שבת כדי שיהרג ויראו אחרים".
- ^ שמות טז כט.