קהלת משה ב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

קהלת משה · ב · א · >>

"ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר, וכבסו שמלותם"[1]. "והיו נכונים ליום השלישי (= פרישה מאשה), כי ביום השלישי ירד ה' לעיני העם על הר סיני"[2]. "והגבלת את העם סביב לאמר (= מצות הגבלה), השמרו לכם עלות בהר" וגו'.[3]

נמצא היה למשה ג' צווים א. כיבוס בגדים, ב. פרישה מאשה, ג. גם הגבלה.

[ובהמשך]: "וירד משה מן ההר אל העם, ויקדש את העם, ויכבסו שמלותם"[4]. "ויאמר להם היו נכונים לשלשת ימים, אל תגשו אל אשה"[5]. ודין הגבלה לא אמר להם. והוא תמוה מאוד מפני מה לא אמר להם הגבלה?

ובהמשך: "ויאמר ה' אל משה לך רד העד בעם פן יהרסו אל ה' לראות ונפל ממנו רב"[6], דהיינו: הקב"ה אומר למשה, למה לא אמרת להם הגבלה? והשיב משה "לא יוכל העם לעלות אל הר סיני כי אתה העדות בנו הגבל את ההר וקדשתו"[7]. וקשה להבין מה משיב משה הרי הוא לא אמר להם הגבלה קודם.

ובהמשך: "ויאמר ה' אל משה לך רד ועלית אתה ואהרן, והכהנים והעם אל יהרסו לעלת אל יהוה, פן יפרץ בם"[8]. "וירד משה מן ההר, ויאמר אליהם"[9]. ופירש"י – התראה זו[10]. ר"ל הגבלה. והוא תמוה מאוד למה לא אמר הגבלה מקודם כשנצטוה.

ואמר רב האי גאון: דהנה ידוע דכל דור המדבר הסתכלו בהנהגת משה, כדכתיב: "ויצא משה לקראת חותנו"[11], ופירש רש"י – "כבוד גדול נתכבד יתרו באותה שעה, כיון שיצא משה יצא אהרן, מי ראה אלו יוצאין ולא יצא", ומוכח מזה שאם היה משה יושב בביתו היו כולם יושבין.

והנה משה היה סבור כי הוא יוצא ונכנס כבן בית לדבר עם הקב"ה בהר סיני. וזה כשהקב"ה לבדו בהר סיני, אבל בשעת מ"ת ירדו כל הפמליא של מעלה עם כל המרכבה להר סיני, והמלאכים בוודאי יקטרגו "מה לילוד אשה בינינו מה אנוש כי תזכרנו"[12], כמו שהיה באמת, ואפשר גם אני ואהרן נעמדה מרחוק מן ההר ולא יגעו בהר סיני, ובוודאי כל ישראל יעמדו מרחוק כשיראו אותנו מרחוק, ובעבור זה לא צוה משה לישראל דין הגבלה, ולפיכך בפעם ב' כשאמר הקב"ה למשה "רד העד בעם פן יהרסו אל ה' לראות", השיב משה: לא יוכל העם לעלות כי אתה העדות בנו ר"ל לי ולאהרן בכלל הגבל את ההר וקדשתו, ואם אנחנו נעמוד מרחוק בוודאי כל ישראל יעמדו מרחוק, לפיכך ויאמר ה' "לך רד", ר"ל צוה להם הגבלה, כי "ועלית אתה ואהרן", ר"ל אתה ואהרן יעלו אל ההר, וירצו ישראל לעלות אחריכם, לפיכך "וירד משה מן ההר ויאמר אליהם" – "התראה זו", ודו"ק.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ שמות יט י
  2. ^ שמות יט יא
  3. ^ שמות יט יב.
  4. ^ שמות יט יד
  5. ^ שמות יט טו
  6. ^ שמות יט כא.
  7. ^ שמות יט כג.
  8. ^ שמות יט כד
  9. ^ שמות יט כה
  10. ^ לשון רש"י: "ויאמר אליהם" – "התראה זו".
  11. ^ שמות יח ז.
  12. ^ שבת פח ב. "ואריב"ל בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם, תהלים ח ה מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו, ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ, אשר תנה הודך על השמים".