קדושת לוי/ספירת העומר

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · קדושת לוי · ספירת העומר· >>

לספירת העומר[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

נראה לבאר מפני מה על כל המצוות מתרי"ג מצות מברכין שהחיינו ועל מצות ספירת העומר אין מברכין שהחיינו. דהנה איתא בכתבי האריז"ל על פסוק (שמות ג, יב) "תעבדון את אלהים על ההר הזה", דהנה ידוע שכשהיו ישראל במצרים היו משוקעים במ"ט שערי טומאה והקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו וחסדיו גאלם ממצרים כדי לקרבם תחת כנפי השכינה, ועל זה הוצרך להם לספור ז' נקיים ובלא ספירת הז' נקיים לא היה באפשר לקרבם תחת כנפי השכינה כידוע. וזהו פירוש הפסוק "תעבדון את האלהים", פירוש תעבדו נו"ן, עד כאן לשונו. ונמצא שהיו מצפים תמיד מתי תעבור המספר ושיגיע הקירוב ותמיד היה רצונם לכלות ימי הספירה, ואם היה באפשר לכלות ימי הספירה ברגע אחד ותיכף ומיד יתחיל הקירוב אזי מה טוב ומה נעים היה להם בזה. ונמצא לפי זה אין שייך ברכת שהחיינו על זה.

"יאר פניו אתנו סלה". (תהלים סז, ב) ולכאורה תיבת "אתנו" מיותר, והוי ליה למימר יאר פניו לנו סלה. ונראה, דאיתא בפסוק "אשריך ישראל מי כמוך", ופירש רש"י ז"ל אשריך שלך מי כמוך שלך כו'. דאיתא במדרש (ב"ר א) בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית, היינו שכל העולמות הם בשביל ישראל, פירוש מתנהגים על ידי ישראל על דרך "מי מושל בי - צדיק" (מו"ק טז:) וכפי רצון ישראל כך נעשה בעולם. וזהו וספרתם 'לכם' דייקא, שכולם תולים בכם. וזה יאר פניו אתנו: