קבא דקשייתא סט

קושיא סט

קשה לי על הסוברין (עיין שיטה מקובצת כתובות דף ל׳ ע״ב) דר׳ נחוניא בן הקנה לא פטר מכרת רק במזיד ולא בשוגג. אם כן מה מקשה הש״ס ריש אלו נערות דמתניתין דאלו נערות דלא כר׳ נחוניא, והלא משכחת בקטן פחות מבן כ׳ דאין עונשין אותו בכרת וחייב קנס, כי מה שכתב החכם צבי סימן מ״ט דכרת המפורש בתורה עונשין גם לפחות סבן כ׳, מבואר להיפוך בירושלמי ריש פרק ב דביכורים, דאין עונשין וכורתין לפחות מבן כ׳. וכן הוא בפירוש המשניות להרמב״ם פרק ז דסנהדרין. אך מה דמבואר ברמב״ם שם ובחכם צבי דאם לא עשה תשובה אחר כ׳ מענישין, קשה משבת (דף פ״ט ע״ב). על כל פנים יקשה דשפיר משכחת לר׳ נחוניא קנס באחותו, וכיון דאין מענישין אותו ואם כן הוי כשוגג. כי מה שהקשה החכם צבי מחטאת אין זה קושיא כלל, כיון דלא נקלש האיסור בשביל זה, כי דוקא באין איסור חל איסור נקלש האיסור, מה שאין כן בפחות מבן כ׳. ושגגה כזו היה להגאון ז״ל מקוטנא בספרו ישועות ישראל סוף סימן כ״ז דמדמה פטור דקים ליה בדרבה מיניה לפטור דאין איסור חל על איסור עיי״ש, דדברי שגגה הן:

ועוד קשיא לי מהא דסוף הנשרפין דמי שלקה ושנה למלקות של חייבי כריתות כונסין אותו לכיפה. ומבואר דגם בן י״ג כונסין אותו לכיפה. ואמאי, והלא מבואר שם בסנהדרין (דף פ״ב ע״ב) דרק במקום שעונשין אותו מן השמים בכרת אז כונסין לכיפה, אבל פחות מבן כ׳ למה כונסין לכיפה? וכעת צ״ע: