קבא דקשייתא יז

קושיא יז

תמוה בש״ס גיטין (דף מ׳ ע״א) גבי "צאי בו והתקדשי בו", דפליגי ר' מאיר ורבנן בכותב שטר אירוסין לשפחתו אי מהני. וקשה, הא כיון דצריך בשטר אירוסין שיכתב לשמה ומדעתה (קדושין ט׳.). ומאי מועיל מה שנכתב השטר אירוסין מדעת השפחה, דהיא כדעת בהמה, וגרע מכותב גט לאשה בעלמא ולמה יועיל?

גם תמוה, כיון דשטר ארוסין צריך זכייה, ואין אומרים בזה גיטה וידה באין כאחת, כמו שכתב הקצות החושן (סימן ר׳ ס״ק ה) בשטר מתנה שנתן לחצירו. ובאמת כן הוא בחידושי רמב״ן יבמות סוף (דף מ״ה), דרק בגט אמרינן גיטו וידו באין כאחת. ואם כן, איך מועיל בשטר אירוסין? וצע״ג: