קבא דקשייתא יב

קושיא יב

קשה לי לשיטת התוס' (פסחים דף ד ד"ה מדאורייתא) דביטול מטעם הפקר, איך יפרנס רב אחא בר יעקב דסובר (פסחים כט א) דמותר לאכול חמץ של עכו"ם לר' יהודה, איך סובר ר' יהודה בפסחים (דף י ע"ב) דלא יבדוק תוך המועד משום דילמא אתי למיכל, ושם על כרחך מיירי בביטלו, כמו שכתב המהרש"ל בח"ש, אם כן מה בכך דיאכלנו? הרי כיון דמכל מקום לא זכה בו מטעם עודר בנכסי הגר וסבור שהיא שלו (יבמות נב ב) דלא קנה, ושוב ליכא איסור אכילה.

ובשלמא לשיטת רש"י והרמב"ם ריש הלכות חמץ ומצה דביטול חמץ הפירוש דמחשיבו כעפר, כל שנתן מחשבתו לאכלו שוב עובר בבל יראה ושוב איכא איסור אכילה, עיין ברטנורה ריש פסחים, אבל לשיטת התוס' קשה, וצריך עיון גדול: